אנחנו בשפלת יהודה בישוב העתיק בית גוברין, בסמוך לקיבוץ בית גוברין ובקרבת העיר העתיקה מרשה. כמו לגבי מרשה, גם בית גוברין ממוקמת בצומת דרכים בין הישובים העיקריים בהר, ירושלים וחברון לבין אשקלון ועזה. בארמית משמעות השם "בית גוברין" הוא "בית גברים", וזה בהמשך לאחד המדרשים לפיו ישבו ענקים במערות שמסביב לישוב.
כדי שנבין את ההקשר ההיסטורי בהקמת האמפיתאטרון – תאור היסטורי קצר על הישוב:
בשנת 40 לפסה"נ לאחר שהפרתים מחריבים את מרשה כתוצאה מסכסוך עם רומי שמקושר גם לסיכסוך בין מתיתיהו אנטיגונס השני, המלך החשמונאי האחרון לבין הורדוס, ולאחר שלבסוף הורדוס בחסות רומי מקבל את השלטון על האזור, משקל הכובד עובר ממרשה לבית גוברין וזו גדלה בשנים הבאות עם אוכלוסייה יהודית. מאה שנים מאוחר יותר, בשנות המרד הגדול בין 66 עד 70 לספירה, הישוב נפגע קשה במהלך כיבושו של אספסיאנוס את הישוב. אספסיאנוס הרג כ-10,000 מתושבי המקום, ולאחר הכיבוש ולאור המיקום האסטרטגי ותנאי המקום הנוחים לחניית כוחות, הציבו הרומאים בעיר חיל מצב.
באמצע המאה השניה, לאחר מרד בר כוכבא העיר משנה פניה מישוב יהודי לישוב רומי עם אוכלוסיה מגווונת. בתקופה זו בונים במקום מבנים ציבוריים מפוארים, כמו האמפיתאטרון שכבר ארחיו עליו.
מתקדמים לשנת 200 בה העניק הקיסר לוּקְיוּס סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס לבית גוברין מעמד של פוליס, מה המשמעות של סטטוס פוליס? מדובר בקהילה שקשורה למיקום גיאוגרפי שהיא פוליטית ואוטונומית. הפוליס הייתה מעין "עיר-מדינה" שסיפקה את הצרכים הקהילתיים של תושביה – זה כלל הגנה, שיפוט, חקיקה, תרבות ופולחן דתי, ובמקרים מסוימים גם שירותי רווחה וחינוך, אף ששירותים אלה היו נדירים בעולם העתיק כשירות הניתן על ידי הקהילה/השלטון. שמה הרשמי החדש של העיר הוא אליותרופוליס – עיר בני החורין. העיר חלשה על המרחב שבין יבנה במערב לעין גדי במזרח, ובין לטרון בצפון לבאר שבע בדרום – תחום השליטה הגדול ביותר ביחס לתחומי השליטה של כל הערים בפרובינקיה. העיר שגשגה. במהלך התקופה הביזנטית מעמדה של אליותרופוליס נעשה חשוב עוד יותר. היא מהווה מרכז נוצרי חשוב, מקום מושבו של הבישוף ואחת מחמש הערים הגדולות בארץ ישראל. בבית גוברין גם התקיימה קהילה יהודית גדולה, שמה נזכר בתלמוד ובמדרשים, והתגוררו בה חכמים כרבי יונתן דבית גוברין ורבי יהודה בן יעקב. העיר גם מופיעה במפת מידבא כעיר גדולה מוקפת חומה, ובה מבני ציבור וכנסיות.
מכאן מתחילה הירידה – בתקופה הערבית יורדה אליותרופוליס מגדולתה, ושמה הפך ל"בית ג'וברין".
בשנת 1099 כבשו הצלבנים את א"י. במסגרת הגנה מפני כוחות אויבים הקימו הצלבנים מספר מצודות, אחת מהן היא מצודת גיבלין בבית גוברין.
אנחנו באמפיתאטרון הרומי המרשים בבית גוברין. האמפיתאטרון הוא סוג של מתקן שעשועים אחזרי שהפעילות בו לוותה בשפיכות דמים להנאתם של אלפי הצופים. מהם סוגי הלחימה השונים שהתרחשו כאן : אז קרבות של גלדיאטורים, שהם לוחמים מקצוענים שנלחמו זה בזה, והמנצחים שבהם תוגמלו בכסף וכבוד רב. הייתה לחימת צייד של אדם בבעלי חיים, וגם קרבות של חיות טרף שבמהלכם הושלכו לזירה בני אדם, חמושים או חשופים, כבולים או חופשיים. מי צפה במופעי האימה האלו ? חיבבו אותם במיוחד חיילי הלגיונות הרומיים, ונראה שאמפיתאטרונים נבנו בערים שבקרבתן הוצבו יחידות של הצבא הרומי.
האמפיתאטרון הוא ממאפייני התרבות הרומית, וכדוגמתו נמצאו בבית שאן , בקיסריה ובשכם. המבנה אליפטי על שטח מישורי שעליו נבנה קמרון ענק בצורה אובלית .
המתקן שכאן כלל 11 שורות של מושבים, וסה"כ מקום ל 3,500 צופים. מתחת לארנה בצירי האורך והרוחב התגלו מעברים תת קרקעיים, אשר נועדו להסתיר את חיות הטרף מתחת למשטח הזירה, ולאפשר כניסה מהירה שלהן באמצעות רמפות משופעות. למעברים האלו אין כיום גישה. בצד המזרחי ניתן לראות משטח אופקי, זהו יציע הכבוד, שם ישב מנהל המשחקים ופיקד על מהלך האירועים. לאורך החומה החיצונית, במקום בו יש אבנים בולטות יש מדרגות כניסה ליציע המכובדים. במה דומה הייתה גם בחלק המערבי של המתקן, הקמרון בחלק הזה כוסה בשנים האחרונות במושבים מודרניים לשם קיום אירועים ומופעים.
בצד המערבי של הקמרון נמצא מזבח, ששימש, כנראה, אתר פולחן למתמודדים לפני עלייתם לזירה. מה שמעניין זה שנמצאו כ 100 נרות שלמים ועוד כמה מאות שברי נרות , וביניהם שני שברים עם עיטור של מנורה, הסמל הלאומי של היהודים בתקופה הרומית ובתקופה הביזאנטית. אז כן, היו גם גלדיאטורים יהודים.
אבל לא רק לוחמים מקצוענים הופיעו בזירת האמפיתאטרון. רבים מהם היו מורדים, פושעים או עבדים שונים , וזו הייתה דרך לגזור את דינם .סביר להניח שהיו גם גלדיטורים יהודים, שנתפסו כמתנגד השלטון הרומי, במיוחד על רקע מרד בר כוכבא. רבים מן השבויים היהודים ששרדו את הקרבות הקשים, מצאו את מותם האכזרי כאן, כשהם מושלכים חסרי אונים לעבר חיות הטרף.
מרבית מושבי האבן של המתקן נלקחו במהלך התקופה הערבית, חלקם שולבו בבנייה משנית , ואחרים הושלכו ככל הנראה לכבשנים , שם נשרפו במגמה להפיק מהם סיד.
על פי הנתונים הארכאולוגיים האמפיתאטרון בבית גוברין תפקד עד המחצית השנייה של המאה הרביעית. כלומר, גם אחרי תקופת השלטון הרומי, אז החלה תקופת התרבות הביזאנטית נוצרית. כנראה שהמתקן נהרס ברעידת האדמה העזה שפקדה את הארץ בשנת 363, ומאז לא שוקם.
ולסיום כרגיל שאלה – מהו האמפיטאתרון הרומי הגדול בעולם ובאיזו עיר. התשובה תופיע בסוף הוידאו.
