אמת הבריכה ואספקת המים באקרופוליס בציפורי

שיתוף

צִפּוֹרִי התקיימה כעיר יהודית מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור עד המאה ה-10. העיר נודעה בשל מספר סיבות, אך בעיקר בשל נוכחותו של רבי יהודה הנשיא, מכאן ניהל את הסנהדרין לתקופה מסוימת ובציפורי חתם את המשנה. יש מספר סרטי וידאו על אספקטים שונים של העיר ושם ארחיב רבות על החיים בתקופות השונות, אך בוידאו הזה אני מתמקד בנושא אחד והוא אספקת המים, כשהפעם הדגש הוא על  אמת הבריכה ואספקת המים באקרופוליס.

ציפורי הגיעה לשיאה בסוף המאה השניה ותחילת המאה השלישית, בתקופה בה ישב כאן רבי יהודה הנשיא. אז היא מנתה שמונה עשר אלף תושבים על פני שטח של 600 דונם, ומערכת אספקת המים פעלה אז במלוא היקפה. אספקת המים לציפורי נעשתה בשתי אמות שהתחילו ממעיינות הנובעים בתחומי הכפרים א-ריינה ומשהד שממזרח לציפורי. נראה שתחילה נחצבה בסלע האמה ממשהד. אמה זו גבוהה יותר והטיח שנתגלה בה אופייני לסוף המאה הראשונה לפסה"נ, או לתחילת המאה הראשונה לספירה .

אמת א ריינה, האמה הראשית, היא אמה בנויה, שמציינת שלב חשוב במציאת מקורות מים והבאתם לצפורי. ראשיתה בסוף המאה הראשונה או תחילת המאה השניה בכל מקרה לפני מרד בר כוכבא.

בנקודה מסויימת מתחברות שתי האמות לאמה אחת ואני כאן באמה המשותפת. בקרבת העיר, מרחק קצר מהמקום בו אני נימצא, הן מתפצלות שוב לשתי שלוחות, האמה הדרומית, שמובילה למאגר תת קרקעי גדול, וממנו דרך מנהרת הפירים מזינה מים עד העיר, ועל המסלול הזה אני מדבר בהרחבה בוידאו בשם "מאגר המים הגדול ומנהרת הפירים".

היום נתמקד באמה הצפונית שנקראת אמת הברכה שהובילה מים לבריכת משהד, וכמו כן בבורות המים שברחבי האקרופוליס. מה משמעות המילה אקרופוליס – אז ביוונית המשמעות היא העיר העליונה, כלומר במקום גבוה ובדרך כלל מקום מבוצר.

השאלה הראשונה שצצה – מדוע צריך לחפור בורות מים באקרופוליס, כלומר בראש הגבעה, שהרי מנהרת הפירים שהזרימה מים לאמה הדרומית הזינה מים לציפורי, אז לא בדיוק. מהמנהרה זרמו המים אל פני השטח באמת מים שהובילה עד העיר. מאמה זו נחשפו כ- 500 מטר. רוחב האמה 30ס"מ ועומקה 40 ס"מ. השיפוע של האמה כ-17ס"מ ל-100 מטר אורך. גובה האמה בכניסה לעיר כ-270 מטר מעל פני הים אבל הוא נמוך ב-30 מטר מהשכונות העליונות של העיר, ולכן, שם אגרו מי גשמים בבורות איסוף שניכרו מתחת לבתים.

בריכת משהד, אורכה 21 מטר ורוחבה 14.5 מטר. עומק הבריכה 3 מטרים לערך. השערת החוקרים שהיא שימשה כנראה לשחייה בתקופה שבה הייתה שפיעה גדולה מהמעיינות, כלומר באביב ובתחילת הקיץ. אפשר לומר שהיא שימשה סוג של ווסת למים שהגיעו דרך האמה הצפונית, היא אמת הברכה. האמה הזו די נעלמה כך שאין לנו שרידים ממנה. האמה נכנסה לבריכה דרך בור שיקוע בפינה הדרומית מזרחית כפי שניתן לראות יפה בצילום.

החיפוש אחרי נקודת יציאת המים מבריכת משהד, הוביל לגילויה של בריכת משהד המערבית שהייתה קבורה לחלוטין ולא הייתה ידועה כלל. מידותיה הפנימיות הן בערך 17 X 6 מטרים ועומקה המרבי הוא 1.6 מ'. עובי קירות הבריכה שונה בכל צד. הקירות מצופים בטיח לבן על אפור בעובי של כ-5 ס"מ. נפח האיגום המשוער הוא כ-100 מ"ק. הבריכה בנוייה במקביל לבריכת משהד ולכן נראה שהן נבנו באותו הזמן. הטיח המצפה את קירות הבריכה מאפשר לקבוע את זמנה לראשית המאה השניה לספירה, כפי שנקבע גם לגבי בריכת משהד. ככל הנראה היה קשר בין שתיהן כיוון שנקודת היציאה של בריכת משהד קרובה ביותר לנקודת הכניסה של המים אל בריכת משהד המערבית.

בפינה הדרומית-מערבית נחשף ריצוף אבן הבנוי מאבנים מסותתות בקפידה. האבנים מסודרות בשש שורות לפחות הנוטות כלפי פנים הבריכה בזווית מתונה. ריצוף זה מהווה כעין כבש כניסה נוח לתוך הבריכה. כיון שהבריכה משופעת ויש לה כבש כניסה נוח, נראה שגם היא שימשה לרחצה.

מאגרי הקשתות – אלו  שני מאגרים תת-קרקעיים, שמקור השם הוא הקשתות שתמכו בגג המאגר. המאגרים חצובים בסלע בצורה מלבנית. מידות המאגר הדרומי 5 על 9 מטרים והצפוני 4 על 9 מטרים, העומק היה מעל 3 מטרים והנפח הכולל כ 240 מטרים מעוקבים. ניתן לראות יפה את הבסיסים של חמש קשתות האבן שתמכו בגג שהיה מעל המאגר הגדול יותר. המרחק בין קשת אחת לשניה הוא 1מ'.

כפי שציינתי, הנפח הכולל של המאגרים הוא 240 מטרים מעוקבים, כמות כזו חייבה הובלת מים ממקור מים קבוע ולכן היה קשר בין המאגרים האלה אל אמת הבריכה. ניתן לתארך את שכבת הטיח הקדום במאגרים, למאה ה-1 לספירה לכל המאוחר ולכן ניתן להניח כי מאגרים אלו קדמו למאגר הגדול. מבחינת מיקום המאגר, הוא ממש לפני שטח העיר צפורי ובנקודה גבוהה יחסית, ולכן ניתן להסיק שוב כי זהו המאגר הקדום של צפורי. מכאן סופקו המים לעיר.

האקרופוליס של צפורי משתרע על שטח של כ 35 דונם מתוך שטח העיר, המוערך בכ 600 דונם. אספקת המים לאקרופוליס נעשתה בעיקר על ידי איסוף מי גשמים שזרמו אל בורות המים הרבים, שנחצבו בסלע הקירטון. בסקר בורות המים, נבדקו כל פתחי הבורות על הגבעה. נמצאו עשרות בורות, ונראה שלא כולם נתגלו. לרוב בורות המים צורת פעמון, ואחרים חסרי צורה מוגדרת. גגות הבתים והחצרות שימשו כאגני ניקוז והמים זרמו אל הבורות באמצעות תעלות, הם "מרזבי צפורי" בלשון התלמוד.

לגבי בורות המים, ידוע לנו ממקורות שונים, כי לקראת סוף הקיץ נתמעטו מי הבורות וטיבם ירד, והתושבים נאלצו להשתמש במי אמת המים כדי למלא בהם את הבורות. כאשר פחתו המים באמה, הלכו התושבים לעיינות צפורי המרוחקים כ 2.4 קילומטרים מדרום לעיר והביאו מים בעזרת חמורים.

אני מעוניין לתת מימד של החיים בפועל הקשורים לאספקת המים, אז אדגים חישוב משתי זוויות שונות. הזווית ראשונה – אז נומר שלאחר שמי הבורות מעטו והמים באמה פחתו, הבאת מים מעיינות ציפורי בוצעה בעזרת חמורים. נניח שכל חמור עורך כעשרה מסעות כל יום, וסוחב שני נאדות בכל פעם, שהכילו יחד כ 48 ליטרים. אז כל חמור יכול לספק ביום אחד 10נגלות X48 ליטרים = 480ליטרים של מים, ואם 40 חמורים עסקו בהבאת המים אז ההספקה היומית היתה 480X40 – 19מ"ק. באקרופוליס, נפח ממוצע לבור מים הוא 47מ"ק, כלומר מעט יותר מיומיים למלא בור מים בעזרת 40 חמורים.

חישוב מזווית שנייה, ובראיה עירונית כללית ולאו דווקא ממוקדת על האקרופוליס – שטח העיר הוא 600 דונם, נמצא כי בצפורי היו כ 2,800 בורות מים, כלומר, אם לשם הפשטות נניח שיש פיזור שווה של האוכלוסיה ובורות המים, אז  בכל דונם היו בממוצע 4.65 בורות ובכל דונם היו גם 30 תושבים מכיוון שסה"כ 18000תושבים חלקי 600 דונם הם 30 תושבים לדונם, ולכן לכל נפש היו מעט מעל 7מ"ק מים לשנה. החישוב הוא –  47מ"ק (נפח בור ממוצע) X 4.65 בורות/דונם ונחלק ב 30 תושבים/דונם = והתוצאה היא שלכל נפש היו מעט מעל 7מ"ק מים לשנה. המעניין הוא, שמצד אחד, הנתונים מירושלים של המאה ה 19 דומים לצריכה בציפורי 1600שנים קודם, אולם מצד שני, הצריכה הממוצעת היום בישראל היא 58 מ"ק לנפש לשנה, כלומר פי בערך שמונה מצריכת המים לפני מאתיים או 1800 שנים.

כמו שנאמר, בלי מים אין חיים. שילוב של (א) המאגר הגדול עם מנהרת הפירים, (ב) אמת הבריכה עם ברכת משהד מאגר הקשתות בשילוב בורות אגירת המים ברחבי ציפורי ו (ג) עיינות ציפורי – כל אלו נתנו מענה לצריכת המים של ציפורי. מקווה שהצלחתי לתת פרספקטיבה שונה לגבי אגירת המים בציפורי ובעיקר באקרופוליס, וכרגיל נסיים בשאלה – איזה מלך בממלכת יהודה התפרסם בחציבת בורות מים – התשובה תופיע בסוף הוידאו.

איך מגיעים לשם?

מקורות מידע

  1. שם הספר: אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ציפורי וסביבתה, עורך: אלי שילר, בהוצאה: הוצאת ספרים אריאל
  2. מאמר: חידושים בחקר מערכת המים העתיקה של צפורי. ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי, רשות הטבע והגנים

אתרים קשורים