אנחנו בוואדי חמאם עם מבט מדהים של בית הכנסת על רקע הר ניתאי. ניתן לראות את הייחודיות של המיקום – בית הכנסת ממוקם על מדרון תלול בבסיס של מצוקי הר ניתאי. יצא לי לטפס כמה מאות מטרים מערבה מכאן לאחת המערות, והלכתי על קרקע שגלש מהמצוק, וגם מכאן בין שרידי הכפר ולאורך המדרונות יש גושי סלע פזורים שניתקו מן המצוק והידרדרו על היישוב. אז מה היה ההגיון לבנות את הישוב על מדרון המצוק. אחת הדעות שאני מסביר אותה לפרטים בוידאו על הר ניתאי, מתייחסת לערוץ המילוט לעבר הר ניתאי במסלול אומנם תלול אך כזה שמאפשר להיכנס למתחם שמוגן על ידי החומה בפסגת ההר. מסלול המילוט היה שווה את לקיחת הסיכון מהידרדרות הסלעים.
אנחנו לא יודעים את שמו המקורי של הישוב בוואדי חמאם, יש השערות אבל עדיין לא ניתן לבסס אותן.
לגבי המיקום שלנו, אנחנו 200מטר מהכפר הבדואי ואדי אל חמאם או בקיצור חמאם. מצוקי ארבל 700 מטרים מדרום מול מצוקי הר ניתאי, ואנחנו ממוקמים שני ק"מ מהישוב העתיק ארבל, ושני ק"מ מחופי הכנרת.
ההתישבות כאן החלה בימי בית שני ומתוארכת לתחילת המאה הראשונה לפנה"ס שזוהי תקופת החשמונאים. אם יצא לכם לצפות בוידאו על בית הכנסת העתיק בארבל שנמצא בערך שני ק"מ דרום מערב אלינו – יש דמיון רב בין הישובים, ולגבי ארבל, יש לנו זרקור עליו בתקופה החשמונאית כפי שמופיע בספר חשמונאים. השלטון באזור חוזר לחשמונאים על ידי יהודה אריסטובולוס בנו של יחונן הורקנוס. יהודה אריסטובולוס כובש בין השאר את הגליל בשנת 103-4 לפנה"ס, כך שקיימת התאמה טובה לתארוך של תחילת ההתישבות כאן.
אם נתקדם במהלך ההיסטוריה, אז במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה היה כאן חורבן. בוידאו, רואים את שיכבת המבנים הקודמת – היה כאן אירוע של חורבן מתישהו בין 125 לבין 135 לספירה שבסבירות גבוה קשור למרד בר כוכבא שהתרחש בין 132 ו 136 לספירה וסביר שהיו גם אירועי לחימה בגליל הקשורים למרד. בעקבות החורבן, ניטש המקום למספר דורות וסימנים ברורים להתישבות מחדש מראים על התחדשות המקום בסוף המאה השניה או תחילת המאה השלישית, כשהמקום מגיע לפריחה במאה השלישית עד אמצע הרביעית. את תארוך בית הכנסת בגירסה הנוכחית יש לשייך לאמצע המאה השלישית לספירה כלומר בסביבות שנת 250 אחרי הספירה. בשלב הזה המאפינים העיקריים שלו הם רצפת הפסיפס ומערך חדש של ספסלים עשויים בזלת.
כדאי לסים לב שהקיר המזרחי הוא ברוחב 60ס"מ בלבד לעומת הקיר המערבי שהוא עתיק יותר ורוחבו 90ס"מ. הצרת הקיר התאפשרה הודות לשימוש בטכניקת בנייה חדשה של מעטה חיצוני של אבני בזלת מהוקצעות שהונחו מסביב לליבת יציקת בטון המכילה בין השאר אבני שדה קטנות מה שקרוי דבש, כבר אז המציאו לנו פטנטים.
מערך הישיבה באולם בנוי מאבני בזלת מאורגן בשתי שורות מדורגות לאורך קירות מערב צפון ומזרח. לפי חישוב של 50ס"מ לאדם, תפוסת הספסלים הגיעה ל 180 איש, כמות מכובדת. ציר בית הכנסת הוא צפון דרום, כשדרום פונה לירושלים, והכניסה הייתה דרך פתח בודד בקיר הדרומי.
העמודים בצד הצפוני – החתך שלהם דמוי לב, זהו עיצוב מקובל בביניינים עם שלושה טורי עמודים וראינו את אותו דבר בבית הכנסת העתיק בישוב ארבל.
החדר המרובע מעניין, נראה שזה חדר לימוד עם מושבים מסביב, מזכיר את מבואת הלימוד בבית הכנסת העתיק במגדל. ניתן לראות בתמונה בוידאו את שרידי רצפת הפסיפס. אם הזמן, משלהי המאה הרביעית ניתן לזהות שתיקוני המבנה הפכו פחות איכותיים, כולל חלקים גדולים של רצפת הפסיפס שניזוקו, הוחלפו ברצפת טיח פשוטה מה שמעיד על קהילה בדעיכה עם משאבים מוגבלים.
גודל הישוב הזה עם שדות הגידול מוערך בכ 30-40 דונם. מדובר על כפר גדול בתקופה הרומית, שכן שטח הגידול של כפר ממוצע בגליל או בגולן בתקופת המשנה היה בערך כ 20 דונם. אז מה היה מקור הפרנסה של התושבים ובאי בית הכנסת הזה באותה תקופה כלומר בתקופת המשנה והתלמוד, מהמאה השניה ועד המאה החמישית לספירה.
נמצאו מסביבנו שני בתי בד, אחד נמצא ממש כאן. אנחנו רואים את האגן וגלגל הריסוק, התפקיד שלהם זה לרסק את הזיתים. מוט גלגל הריסוק בדרך כלל יחובר לחמור שיסובב אותו.
לאחר הריסוק התבצעה פעולת סחיטה באמצעות מערכת נפרדת והיו שתי שיטות נפוצות למתקני סחיטה, אחת היא בורג בלחץ ישיר והשניה היא קורה ומשקולות, כפי שהשתמשו כאן. אני אסביר תחילה איך הופק השמן ואז נתייחס להכנסה הכספית שישוב כזה נהנה מיצור השמן.
לגבי תהליך ההפקה, דיברנו על שלב הריסוק שהתוצרת שלו היא זיתים כתושים שהועברו ל"עקלים". עקלים הם סלים קלועים חבל או סיבים. את הסלים מרחו בזיתים הכתושים, והניחו מספר מהם אחד על השני, ובמקרה הזה הסחיטה להפקת השמן בוצעה בעזרת קורת עץ כבדת משקל שנשענה על הסלים, שהמשקולות שרואים כאן, האבנים הגדולות האלו, חוברו לקורת העץ ועזרו לפעולת הלחץ והסחיטה. בפעולה הזו שימשו הסלים כמסננת. השמן והמוהל שהוא בעיקרון מים, טפטפו החוצה ואילו הגלעינים, הקליפה ושאר הפסולת שנקלעה בין הזיתים נותרה בתוך הסלים. פסולת זו כונתה במשנה "גפת" ושימשה להאכלת בהמות ולהסקה. השמן הנסחט נזל אל בור איסוף שמן הנקרא "עוקה".
לאחר מספר ימים בהם צף השמן מעל המוהל, הופרדו הנוזלים לכלים שונים.
אני מסביר בהרחבה את ההיבט הכלכלי בביקור בבתי הכנסת העתיקים השונים בגולן, אך בשורה התחתונה, אם נניח שעשרים וארבעה דונם של שטחי הגידול בישוב יועדו לגידול זיתים, כשתפוקה של דונם בודד בו יש נאמר 36 עצי זית יניבו 1200ק"ג זיתים, הרי שעשרים וארבעה דונם יפיקו 28.8 טון זיתים וביחס המרה של 15% נקבל 4.3 טון שמן בכל שנה- כמות שההכנסה ממנה היתה מאוד משמעותית לאותו ישוב באותם ימים.
כשמיצרים כמות גדולה של שמן צריך ליצר כדים כדי לשנע אותו ולכן לא פלא שיש עדויות לתעשיית קדרות ענפה ליצירת כדים במרחב הגליל.
ניתן ללמוד ממקורות שונים, שבתקופת המשנה והתלמוד היו ההכנסות מייצור השמן כפולות מאלה שהופקו מייצור היין בארץ. גם עבור אותה יחידת נפח, מחיר לליטר שמן היה גבוה ממחיר ליטר יין. מצב דומה היה גם ברומא עצמה. באדיקט של דיוקלטיאנוס משנת 301 לסה"נ – מדובר על תוכנית כלכלית של דיוקלטיאנוס שמטרתה היתה להלחם באינפלציה שדהרה באימפריה הרומית לאורך המאה השלישית. התוכנית הגדירה מחירים מקסימליים למוצרים שונים מה שנקרא "אדיקט המחירים של דיוקלטיאנוס". אם אתם זוכרים, אז זה דומה למצב שהיה בישראל בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים ואז נקטו בפתרונות דומים. מאדיקט זה לומדים, שפינט (שזה שווה ערך לכמעט חצי ליטר) של שמן רגיל עלה שניים עשר דינרים, בשעה שאותה מידה של יין רגיל עלתה שמונה דינרים. בשלב הזה יש לנו את הפרטים המסבירים מדוע השקיעו תושבי הגליל והגולן במטעי זיתים ובהיקף כה גדול.
מקור הכנסה חשוב נוסף הוא דיג. התגלו כאן משקלות עופרת רבות של רשתות דיג, כלומר מקור ההכנסה השני היה דיג בכנרת שמרוחקת שני ק"מ, חצי שעה הליכה בהמשך נחל ארבל.
בראשית התקופה הביזנטית עבר היישוב היהודי משבר בגליל המזרחי, מרבית הבתים בישוב כאן ננטשו באמצע המאה הרביעית והכפר ננתש כליל בסוף המאה הרביעית תחילת המאה החמישית. כדאי לציין שהרבה אתרים באזור ננטשו בתקופה דומה. מה יכול היה לגרום לכך, אז סיבה מובילה היא רעידות האדמה בגליל בשנת 363 שהתרחשו ב-18 וב-19 במאי 363, שבין השאר החריבו את היישובים בית שאן וסוסיתא.
ולסיום כרגיל שאלה – על שם מי נקרא הר ניתאי שלמרגלותיו אנחנו נמצאים?– התשובה תופיע בסוף הוידאו.
