אנחנו ביריחו הנחשבת מהערים העתיקות בעולם, העיר הראשונה שנפלה לידי בני ישראל במהלך כיבוש הארץ, ומהחשובות בערי הארץ בתקופת בית שני. יריחו ייחודית בשפע המים הזמין לה באזור המדברי, ובמזג האויר הנוח בחורף, תנאים שאפשרו להפוך אותה לנווה מדבר משגשג מה שמשך מלכים לאורך ההיסטוריה להקים כאן ארמונות חורף. יציבות אספקת המים ממעיינות ואדי קלט, וממעיינות אזור נערן, בנוסף למעיין אלישע המקומי ועין עוג'ה בצפון, וזאת לאורך כל עונות השנה, אפשרה גידולים רציפים ומשיכת בעלי חיים למקום, ובכך, פרנסה לתושבי המקום.
לאורך הדורות התקיים באזור יריחו יישוב יהודי. ישנם מספר סרטים על יריחו בתקופת החשמונאים ובתקופת הורדוס בערוץ היוטיוב ובאתר. בסרט זה אתמקד במאות השביעית עד השמינית, תחילת התקופה הערבית-מוסלמית, וזה הזמן להתייחס לבית הכנסת 'שלום על ישראל' שממוקם בסמוך לתל יריחו ולמעיין אלישע. למרות שיש המתארכים את בית הכנסת לתקופה הביזנטית כמו בית הכנסת השכן בנערן, ואף מוקדם יותר למאה השלישית, מרבית החוקרים מתארכים את בית הכנסת למאה השביעית, ראשית התקופה הערבית-מוסלמית הקדומה ויש לכך סימוכין רבים. למשל, ידוע לנו גם ממקורות חוץ שיישוב יהודי בנערן היה קיים כבר בתחילת התקופה הביזנטית במאה הרביעית, בזמן שלא היה אז יישוב יהודי נוסף ביריחו. בית הכנסת 'שלום על ישראל' הוקם כנראה במאה השביעית ועל סיבות אפשריות להקמתו אתייחס בהמשך. הוא היה פעיל עד המאה השמינית.
גודלו של בית הכנסת 10 על 13 מטרים, ובמרכזו שני טורי עמודים כשהאולם המרכזי בין שניהם. בית הכנסת פונה לכיוון דרום מערב, לירושלים. הריצפה מכוסה פסיפס, שמרביתה מעוטרת בדגמים הנדסיים בצבעים לבן אדום שחור, וכך גם השטחים בין העמודים לקירות המבנה. לבית הכנסת שער כניסה יחידי מצפון מזרח המוליך הישר לכתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס. בתרגום הכתובת לעברית כתוב כך: "יהיו זכורים לטוב וזיכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום." כשישה קילומטרים מכאן נמצא בית הכנסת נערן, אי אפשר שלא להשוות בין בתי הכנסת, ואתייחס לכך בהמשך.
הפסיפס מעוטר בחלק הראשון בצורות של ריבועים ועיגולים לסירוגין. במרכז, מנורת שבעת הקנים בתוך עיגול, לשמאלה לולב ולימינה שופר ומתחתיה כתובת "שלום על ישראל" בעברית שמהווה את המקור לשם בית הכנסת. בהמשך הרצפה, דגם מעוינים הכולל ארון קודש הניצב על שלוש רגליים, קונכייה מסוגננת מעטרת את חלקו העליון של התשליב, ומסביב צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים. הפסיפס יפיפה.
השוואה בין בתי הכנסת "שלום על ישראל" ונערן המרוחקים ביניהם רק מספר קילומטרים הכרחית. שני בתי הכנסת נבנו מחוץ לתחום העיר יריחו הרומית-ביזאנטית והמשיכו להתקיים עד המאה השמינית. השוני הבולט מול הפסיפס בבית הכנסת בנערן – כאן אין ציורים של דמויות אדם או חיות. סקר מסביב לבית הכנסת העלה, שהוא היה מוקף בישוב יהודי צפוף והיה ודאי המבנה הבולט ביותר. בנערן החפירות מצביעות על ישוב לא מתוכנן, בנייה לא באיכות גבוה, ולכן אין לדבר על נערן כישוב יהודי עשיר; היה זה ישוב כפרי שתושביו חיו מעמל כפיהם. החפירות בנערן הראו שהישוב נהרס בשריפה גדולה. בית הכנסת של יריחו, 'שלום על ישראל' שונה באופיו מזה של נערן. הבדל חשוב הם הכתובות. בנערן ריבוי כתובות נועד כנראה לספק את רצונם של התורמים שהיו בעיקר אנשים יחידים חלקם נשים. ביריחו, כלל הקהילה תרמה לבניית בית הכנסת וזה מעיד על אחדות הקהילה ולאו דווקא על עושרה.
בית הכנסת 'שלום על ישראל' קטן בהשוואה לנערן, יש בו פחות עיטורים, ואין בו עיטורי בעלי חיים ודמויות אדם. בבית הכנסת של נערן אנו עדים להשחתת פסיפס החיות, ודמויות האנוש, תופעה שהיא מאוחרת יחסית ולכן אפשר להסיק שבית הכנסת 'שלום על ישראל' הוקם מאוחר יותר בהשוואה לנערן מכיוון שלא כלל דמויות. אני מתייחס בהרחבה לנושא השחתת הדמויות בסרט על בית הכנסת בנערן.
מדוע נזקקו תושבי יריחו לשני בתי כנסת? יכול להיות, שהשטח הנדרש לחקלאות הביא לפיזור התושבים היהודים ומרחק של מספר קילומטרים מסביר קיום שני ישובים נפרדים עם בית כנסת ייעודי בכל ישוב. נתקלתי בסיבות נוספות או משלימות. למשל, ישנן ידיעות על מעבר פליטים יהודים מירושלים ליריחו בזמן שהפרסים כבשו את ירושלים בשנת 614, מה שהביא לגידול אוכלוסיית היהודים באזור יריחו, ולצורך בבית כנסת נוסף. ידיעה מעניינת אחרת: בעקבות עליית האסלאם, גורשו שבטים יהודיים מחג'אז, באזור יתריב או מדינה היום שבחצי האי ערב, כנראה שחלקם הגיעו ליריחו בציר הליכה דומה למסלול שאני מסביר עליו לפרטים בסרט על מואה הנבטית. אזור יריחו היה מהמקומות הראשונים שהם פגשו בהגיעם לארץ ובו השתקעו. מדובר במקום עם אקלים זהה למקום בו חיו והייתה כאן עבודה ופרנסה, ולכן לאור גידול האוכלוסייה והפריסה היישובית, היה צורך בבית כנסת נוסף.
חורבנה של נערן התרחש עם חורבן בית הכנסת 'שלום על ישראל'. אותות החורבן שנחשפו בחפירות נערן, בארמון הישאם, ובמנזרים ובכנסיות בקרבת יריחו, קשורים ברעש אדמה הרסני שפקד את ארץ ישראל באמצע המאה השמינית, ככל הנראה בשנת 749. הרעש מכונה "רעש שביעית" מכיוון שהתרחש בשנת שמיטה. תוצאת הרעש הייתה הרסנית והישוב היהודי ביריחו לא הצליח להתאושש ממנו, וכך הסתיימה תקופה מפוארת בדברי ימי יריחו היהודית.
אוסיף כמה מילים על היסטורית המקום בעת האחרונה. בשנת 1994, לאחר לחץ מצד מספר מנהיגים יהודים, בית הכנסת 'שלום על ישראל" קיבל סטטוס מיוחד מ-רוה"מ יצחק רבין לאחר הסכמי אוסלו, לפיו המקום נשאר תחת שליטה ישראלית. זה היה תקדים שלאחריו גם קבר יוסף בשכם נכלל בהסדר דומה. רק אציין שהגעה לבית הכנסת המיוחד של 'שלום על ישראל' דורש תיאום עם הצבא.
ולסיום כרגיל שאלה – מי הנביאים שפעלו ביריחו בתקופת בית ראשון? התשובה תופיעה בעוד הסרט.
