אנחנו שוב מבקרים בציפורי בירת הגליל בתקופה הרומית. העיר בה ערך וחתם יהודה הנשיא את המשנה. על תקופת יהודה הנשיא, המשנה והסנהדרין אני מרחיב גם בסרט על בית הכנסת בציפורי וגם בסרט על קיברו בבית שערים. חשוב לציין שציפורי היתה יחודית במרחב הגלילי והארץ ישראלי במספר הבטים, והיום כשעוד מספר דקות נבקר במצודה, אני מעוניין להביא את ההיבט הפוליטי שנקטה ציפורי בהשוואה לישובים אחרים וזאות מול הרומאים בתקופת הורדוס ובתקופת המרד הגדול.
כשהורדוס מתחיל את כיבוש הגליל בחורף הקשה של 38/39 לפנה"ס לאחר שמונה על ידי הרומאים בשנת 40 לפנה"ס למלוך על יהודה, הוא מתחיל את מסע כיבושיו בציפורי וכובש אותה ללא קרב, לא כמו התחנה הבאה שלו במערות מצוקי ארבל שם היתה לו מלחמה קשה מאוד מול נאמני מתיתיהו אנטיגונוס השני, המלך החשמונאי האחרון. לאחר השתלטות הורדוס על ציפורי היא ממשיכה לשמש בירת המחוז. מאה שנים לאחר מכן בזמן המרד הגדול ברומאים, בשנים 67-66, יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל במרד, מבצר את ציפורי כשאנשי ציפורי העשירים הם אלו שממנים מכיסם את בניית החומה, והם מחליטים בהמשך, להתבדל מהמורדים ולשמור על נאמנות לרומא. הם מבקשים מהרומאים להציב בציפורי חיל משמר רומי ומגיעים איתם לסוג של ברית שלום. ניסיון של יוסף בן מתתיהו לכבוש את העיר הפעם נכשל וכך הוא כותב – "על כן מהר יוסף לעלות על ציפורי וקוה לכבוש את העיר, אשר ידיו חזקו את חומותיה, בטרם פשעה בארץ הגליל, ושמו אותה למשגב, למען יקשה לרומאים ללכדו, והדבר היה לו עתה למוקש, כי נכזבה תוחלתו לקחת את העיר בחוזק יד וגם נבצר ממנו להפוך את לב יושבי ציפורי עליו לטובה". היהודים מקדמים בברכה את פניו של אספסינוס, שיהפוך בקרוב לקיסר רומי – כשאנשי ציפורי הם לבדם מכל יושבי הגליל דרשו שלום לרומאים בזמן המרד הגדול. אפשר לאהוב את זה ואפשר שלו, אבל ללא ספק, יהודי ציפורי נוקטים עמדה עצמאית ויחודית.
המצודה – זהו אחד המבנים המרשימים בצפורי. זהו בניין מרובע 15 על 15מ' וגובהו כ 12מ'. המצודה הוקמה בתקופה הצלבנית, על שרידי מבנה קדום ממנה. היא הייתה דו קומתית וכפי שרואים היא נבנתה מאבני גזית גדולות שכנראה נלקחו ממבנים קדומים. בפינות הבניין שולבו ארונות קבורה שהם סרקופגים מהתקופה הרומית המאוחרת, שחלקם מעוטרים בתבליטים. הסבר קצר על סרקופגים – זו מילה שמקורה ביוונית ומשמעותה "אכלן בשר". מדובר במיכל אבן שבדרך כלל עשוי מאבן גיר קשה ומשמש כארון קבורה. שימוש בסרקופגים היה נפוץ באתרים רבים בארץ־ישראל בתקופת בית שני ובתקופה הרומית, וייתכן שקבורה בסרקופג העידה על מעמדו החברתי־כלכלי הגבוה של הנפטר. אם תקיפו את המצודה, אז תראו שבכל פינה מצויים שני סרקופגים , למעט בפינה הצפון מזרחית שם מצויים שלושה. כפי שציינתי, חלק מחזיתות הסרקופגים מעוטרות בסגנון רומי אופייני, ובהם זרים, דיסקוס ועוד . מסורת מעניינת שרווחה בקרב ערביי הכפר, היא שהסרקופגים הכילו מטמון והקצוות השבורים הם עדות לחיפושים שנערכו בהם, אך כל שנמצא היו האבנים שבהן מילאו הצלבנים את ארונות הקבורה.
החדר שבקומת הכניסה וחדר המדרגות הם מהתקופה הצלבנית, אז ציפורי היא עיירה תחת שלטון הצלבנים שבנו את המצודה ושמה נקבע "לה ספורי". הבנייה מאופיינת באבנים גדולות מסותתות. בקומת הכניסה מצויים בור מים ושלושה חרכי ירי גדולים. המבנה שימש בתקופה הצלבנית כמבצר שעמד בראשה של העיירה. בתקופה העות'מאנית, בימי דאהר אל עמר ובנו אחמד ( 1745-75 ), נסתמו חרכי הירי והפכו לחלונות מלבניים, נבנה שער הכניסה ועמו הקשת המעוטרת בכריות, חרך הירי שמעל הקשת והקומה הראשונה.
הנוף מגג המצודה מרהיב, שתואם את מדרש השם של המקום – "נקרא שמה ציפורי שיושבת בראש ההר כציפור". אפשר להבין מהמקום הזה את הסיבות לחשיבות ולעוצמה של ציפורי. שטחי אדמת-הסחף הפוריה, שנימצאים מזרחה בבקעה, בעמק בית נטופה, הם שווה ערך לעושר. כל שנה בחורף רואים לאחר מספר גשמים שחלקה המזרחי של הבקעה מוצף מים, והמצב הזה נוצל בעבר ומנוצל גם היום לגידולי-מיקשה שונים, שנהנים מן המים שנספגו באדמה. לדרום, עמק ציפורי שם נמצאים עינות ציפורי עתירי-המים. עיינות ציפורי מצויים באפיקו הרחב של נחל ציפורי. השפע של אדמה חקלאית נוחה לעיבוד, ומים רבים, הוא נדיר יחסית וחשיבותו כמובן רבה גם בהבט הכלכלי של תושבי האזור אבל גם בהבט המסחרי שהרי ציפורי ישבה על פרשת דרכים שאני מרחיב על כך גם בסרט "עיינות ציפורי". לגבי העיר, רואים את התאטרון, ואת אזור המגורים במערב הגבעה עליו יש סרט יעודי. בין המצודה לבניין המחסנים מצוי בור מים גדול ממדים, שהיה חלק ממערכת אספקת מים מרכזית בראש הגבעה.
במשך כמאה שנה עמדה המצודה ללא שימוש. לקראת סוף המאה ה19, שופץ הבניין בידי הסולטאן התורכי עבדול חמיד השני. הקירות חוזקו ונבנתה קומה שניה.
יסודות הבניין נחשפו פעמיים: פעם ראשונה ב 1931 אז נחשפו יסודות הקיר המזרחי שתוארכו לתקופה הרומית. בשנת 1983 נחשפה הפינה הצפון מערבית שתארכה את יסודות הבניין לתקופה הביזאנטית. עוד התברר, כי מתחת ליסודות המצודה היה מבנה מהתקופה הרומית. בשתי החפירות נחשפו גם בורות מים אחדים. בחפירה השניה נחשפה "מערכת מסתור" הכוללת ארבעה בורות מים, אך המקומות שנחשפו כוסו מחדש, וכיום לא ניתן לראות אותם .רק בשנת 1995 הוכשרה המצודה כאתר ביקורים במסגרת הגן הלאומי של צפורי.
וכרגיל לסיום שאלה – כפי שציינתי, המצודה נבנתה בתקופה הצלבנית, מי היתה לעיר הצלבנית החשובה ביותר, לאחר אובדן ירושלים – התשובה תופיעה בסוף הסרט.
