במחצית הראשונה של המאה השנייה לספירה, חל שינוי קיצוני במערך העירוני של ציפורי. בעקבות גידול האוכלוסייה, שחלקו כתוצאה של מרד בר כוכבא, ורק אציין שעל פי גזרות הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי מרד בר כוכבא בשנת 136 שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד", אסרו על היהודים להתיישב בירושלים ובסביבתה. התוצאה היתה, שיהודים התישבו בערים אחרות, כמו ציפורי, טבריה ויפו. כתוצאה מגידול האוכלוסייה בציפורי, הוחלט להגדיל את העיר בצורה מתוכננת לשטח המישורי שממזרח לגבעה, ממזרח לאקרופוליס של ציפורי.
רחובות העמודים הוא מרכיב אופייני לערים הרומיות במאות הראשונות לספירה. הרחוב שנבנה מצפון לדרום הוא הקארדו, והרחוב השני שנבנה ממזרח למערב הוא הדקומנוס. לפנינו הקרדו והדקומנוס של ציפורי. קארדו בלטינית הוא "רחוב", שהוא הציר הראשי שחצה ערים ומחנות צבא ברחבי האימפריה הרומית מצפון לדרום. הקארדו שימש בדרך כלל כמרכזה המסחרי הראשי של העיר, שכלל חנויות רבות; הוא נקרא גם "קארדו מקסימוס" – הקארדו הגדול.
הרחוב המשני, הניצב לקארדו, נקרא דקומנוס. שני רחובות אלה שניצבים אחד לשני חילקו כל עיר (או מחנה צבאי) לארבעה רבעים.
מוסג נוסף שכדאי להכיר – סטואה שבאדריכלות יוון העתיקה היא סוג של מבנה, הכולל מעבר מקורה עם עמודים בצידו האחד הפתוח אל החוץ. מהצד השני ניצב קיר, ובו פתחים. הסטואה שימשה לצרכים ציבוריים שונים כמו חנויות של סוחרים, הלנה, גלריות ועוד.
הקארדו בציפורי, שממנו נחשף יותר ממאה מטר, הולך מנקודה שאיננה ידועה אל מרכז העיר מקום בו נחשף מבנה ציבורי גדול שכבר אתיחס אליו. הדקומאנוס שממנו נחשף יותר מ 130 מטר, התחיל בקצה הדרך שהוליכה אל העיר ממזרח. רוחבם של הקרדו והדקומנוס בין העמודים הוא שישה מטרים. שטח זה רוצף בלוחות מאבן גיר קשה שהונחו בשורות אלכסוניות כפי שניתן לראות בצורה כה ברורה. איכות האבנים ואופן הפריסה שלהם, היו כה מעולים עד ששימשו ברציפות במשך 500 שנים. בעת השימוש הממושך נוצרו לאורך הקרדו בעיקר בחלקו הדרומי המשופע, חריצים כתוצאה מתנועת העגלות. על כמה מן המרצפות הסמוכות להצטלבות הרחובות המרכזיים נחקקו דגמים מלבניים ששימשו כלוח משחק, כמו גם מנורת שבעת קנים וסמלים יהודיים אחרים (כשקטע זה מגודר בחבל בצדו המזרחי של הקרדו).
ברחובות האלה של העיר התנהלה תנועת התוצרת החקלאית אל שוקי העיר ואל בתי המלאכה ומבני התעשייה שבה. הרחובות שהתמשכו ממזרח למערב, חיברו את האזור החדש עם העיר הישנה שעל הגבעה. הדקומנוס עצמו נמשך עד ראש הגבעה שם נתגלו בית דיוניסוס ותיאטרון רומי.
בצידי הקארדו ניתן לראות את המדרכות מרוצפות בפסיפס. הפסיפס שאתם רואים כאן הוא ריצוף מחודש שהונח בתקופה הביזאנטית. העמודים שלאורך הרחוב תמכו במערכת קירוי מעל המדרכות, ומעבר להן נבנו חנויות שהיוו חלק מ "השוק התחתון" שנזכר בתלמוד ושבהן התנהלו חיי המלאכה והמסחר של ציפורי מאז המאה השנייה לספירה. רוחב הרחוב והמדרכות הגיע ל 14מטרים. הרחובות שבצידי הקארדו והדקומנוס רוצפו בחלקם בלוחות אבן ובחלקם בטיח-סיד. נראה כי הרחובות המרוצפים נמשכו אל מחוץ לעיר וחיברו אותה עם השדות ועם הדרכים הבין עירוניות.
סביב הקארדו והדקומנוס, על שטח של 60 דונם הוקמה העיר התחתית ונבנתה מערכת מסודרת של רחובות מגבילים וניצבים. אחדים מן הרחובות החדשים נמשכו לעבר הגבעה וכך חיברו את העיר העתיקה עם המרכז החדש. במגרשים שבין הרחובות הוקמו מבני ציבור ולידם בתי מגורים. אזור הבנייה החדש נועד בין השאר לשכן בו את המרכז המסחרי והחברתי של ציפורי. באזור כאן במרכז העיר, ואנחנו כמה עשרות מטרים מצפון-מערב להצטלבות שבין הקארדו לדקומנוס, שכן כנראה השוק (האגורה). מידות האגורה 40X60מטרים, הכניסה היא משדרת העמודים הצמודה לקרדו כלומר ממזרח. במרכז השוק אתם רואים חצר מוקפת עמודים כשמסביב חדרים מרוצפים פסיפסים צבעוניים, מאוד מרשים. השוק או היריד, היוו את מרכז החיים המסחריים בארץ. לשם היו מגיעים הכפריים בימי שני או חמישי למכור את תוצרתם. השוק היה ממוקם במרכז העיר, בסמוך לדרך ראשית כפי שנמצא כאן.
ולסיום כרגיל שאלה – מי היא הדמות שהכי מזוהה עם ציפורי בתקופה הרומית? התשובה תופיעה בסוף הוידאו.
