אנחנו בשטח שבו נערך אחד מהקרבות המזהירים של יהודה המכבי והחשמונאים מול צבא הממלכה הסלווקית שבראשו עמדו ניקנור וגורגיאס, מדובר בקרב אמאוס. אנחנו בסמוך לצומת לטרון על כביש 3 לכיוון מודיעין, ממש בכניסה לאמאוס. מדובר בעיר שהתקיימה באופן רציף מתקופת בית שני ועד התקופה הרומית ביזנטית. כבר נכנס לשטח פרק איילון-קנדה הצמוד אלינו ונעלה בגובה לצפות על עמק איילון.
עמק איילון הוא צומת דרכים אסטרטגי החולש על דרכים שעולות מהשפלה וממישור החוף לירושלים ולבית חורון. אדמת העמק מאוד פוריה, מימיו של העמק מתנקזים לנחל איילון שמוצאו בהרי יהודה וסופו בנהר הירקון. בשל מיקומו האסטרטגי של עמק איילון נערכו כאן קרבות רבים על השליטה בעמק. אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע בחמשת מלכי האמורי – מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן מֶלֶךְ-יַרְמוּת מֶלֶךְ-לָכִישׁ ומֶלֶךְ-עֶגְלוֹן, שהסתיימה בקריאה המפורסמת כפי שמופיע בספר יהושוע פרק י : "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". יְהוֹשֻׁעַ קרא אז לשמש לעצור בשמים בגִּבְעוֹן בעוד הירח עוצר מעל עמק איילון כדי לאפשר את המרדף אחרי צבאות המלכים.
אלף שנים מאוחר יותר במאה השנייה לפנה"ס התנהלו בעמק איילון קרבות קשים בין החשמונאים והסלווקים הנקראים בפי רבים יוונים. מי הם הסלווקים – אלכסנדר הגדול שכבש את המרחב הארץ ישראלי בשנת 332 לפנה"ס, מת בגיל צעיר בשנת 323 לפנה"ס כשהוא כמעט בן 33. תשע שנים מאוחר יותר בשנת 312 לפנה"ס נוצרה הממלכה הסלווקית במהלך מלחמות היורשים של אלכסנדר שנלחמו ביניהם והם היו בעיקר קציני צבאו הבכירים ומקורבים. מלחמות הירושה האלו נקראו מלחמות הדיאדוכים, דיאדוך ביוונית עתיקה זה יורש.
מלחמות הדיאדוכים קרעו לגזרים את האימפריה שיצר בכיבושיו אלכסנדר מוקדון. בסיום המלחמות נוצרו מספר ממלכות, הגדולות שבהן שגם השפיעו ישירות אלינו הן מצרים התלמיית, והממלכה הסלווקית, שבשיא כוחה שלטה על שטח ענק שכלל את מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל ואזורים נוספים. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בשטחה בעולם ההלניסטי.
שמונה מאות שנים מאוחר יותר, במאה ה-7, בשלב הראשון של כיבוש הארץ בידי הערבים, שימש העמק כמרכז לכוחותיהם. במהלך כיבוש הארץ בשנת 636 מת כאן אבו עובידה, מפקד הגייסות המוסלמים יחד עם 25,000 חיילים ותושבים מוסלמים, והאזור ננטש בגלל מגפת הדבר.
חמש מאות שנים מאוחר יותר גם הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בלטרון מבצר חשוב בשם "לה טורון דה שבלייה" ובעברית "מגדל האבירים". המבצר שממוקם כ-200 מטרים דרומית-מזרחית למנזר השתקנים, הוקם בתחילת המאה ה-12 כחלק ממערך הגנה של הצלבנים על הדרך לירושלים. שם זה השתבש עם הזמן והפך ל"לטרון". המבצר נהרס על ידי צבאות צלאח א-דין בשנת 1187.
בעת החדשה, במלחמת העצמאות, ניטשו כאן קרבות קשים בין כוחות צה"ל וצבא הלגיון הירדני.
מה המקור לשם אַיָּלוֹן?, מקור השם בעיר הקדומה אַיָּלוֹן ששכנה בערך 2 ק"מ מזרחית מחורבת עקד, מה שנקרא היום תל אַיָּלוֹן הממוקם בגבעה ממול למבוא חורון, בערך 30 דקות הליכה מכאן ונבקר את תל אַיָּלוֹן בהזדמנות אחרת. אַיָּלוֹן נזכרת במקרא בספר יהושע כאחת מהערים שניתנו לשבט דן:ְ כפי שכתוב בספר יהושע י"ט. אך בספר שופטים א, היא מוזכרת כאחת הערים ששבט דן לא הצליח לרשת: וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת-בְּנֵי-דָן, הָהָרָה: כִּי-לֹא נְתָנוֹ, לָרֶדֶת לָעֵמֶק; וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר-חֶרֶס, בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים; איילון נזכרת גם ברשימת הערים הבצורות של רחבעם כפי שמצויין בספר דברי הימים ב, וההסטוריה של תל אַיָּלוֹן ממשיכה לתקופת שיבת ציון, לתקופה הרומית, ביזנטית, הצלבנים וצלאח א-דין – אני לא ארחיב מעבר לכך וכפי שציינתי נערוך באזור סיור נפרד.
אנחנו בקרבת חרבת עקד, עמק איילון פרוס לפנינו והעיר אמאוס שהיינו בכניסה אליה נמצאת מאות מטרים מאיתנו במורד ההר. באזור הזה התנהל אחד הקרבות המזהירים של יהודה המכבי, מצד שני חורבת עקד מקושרת לבר כוכבא 300 שנים לאחר מרד החשמונאים.
היו שמונה קרבות במהלך התקופה בה הוביל יהודה המכבי את החשמונאים לבין כוחות הממלכה הסלווקית, קרבות אלו התרחשו בין 166 לפנה"ס לבין 160לפנה"ס . קרב אמאוס, הוא הקרב השלישי שהתרחש בסתיו שנת 165 לפנה"ס, שחלקו העיקרי קורה כאן באזור מסביבנו. הקרב מתואר בצורה המפורטת ביותר בספר חשמונאים א (שנקרא גם מקבים) פרקים ג ו ד. הוא מתואר בצורה פחות מפורטת בספר מקבים ב ובספר קדמוניות היהודים, שכתב יוספוס פלביוס. לא אכנס לפרטי הקרב המבריק מצידו של יהודה המכבי וההשלכות הפוליטיות, רק אציין שהצבא הסלווקי הקים מחנה מבוצר בתוך עמק איילון, בסמוך למקומינו לא רחוק מאמאוס. קרב גדול של צבא יהודה המכבי שבו הביסו 6,000 חיילים חשמונאים 20,000 חיילים סלווקים.
איך כל מה שסיפרתי עד כה קשור לחורבת עקד – זו מצודה שכנראה הקים בקכידס שהיה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלווקית שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, 4 שנים לאחר קרב אמאוס. בקכידס שהה ביהודה מספר שנים, להשגיח מקרוב על דיכוי מרד החשמונאים, ניהל ביהודה מספר קרבות, שהמוצלח מבחינתו היה קרב אלעשה, הקרב ה-8 בין החשמונאים לסלווקים בו נהרג יהודה המכבי.
הממצא הארכאולוגי באתר מעיד כי האתר כנראה נחרב עם מותו של המלך הורדוס בשנת 4 לפנה"ס, שאז התרחשו מספר מרידות שפרצו ביהודה כנגד הרומאים, והמקום הזה היה בסיס של קבוצת מורדים יהודים.
האתר נבנה שוב ואף שימש כבסיס ללוחמיו של בר כוכבא. לוחמי בר כוכבא כהכנה למרד, הכשירו בתחתית גבעה זו בין השנים 132–136 מערות סתר תת-קרקעיות שנקשרות לבורות מים, למערות קבורה ולשאר חציבות קיימות, כפי שעשו במקומות אחרים ברחבי יהודה, הגליל, ומדבר יהודה ואני ממליץ לצפות בסרט "מערת האיגרות ובר כוכבא" בערוץ היוטיוב של "אתרים היסטורים בישראל". לוחמיו של בר כוכבא שיפצו גם את הביצורים שבראש הגבעה. גבעה זו, שעליה נמצאת חורבת עקד, שימשה נקודת תצפית ופשיטה של לוחמיו של בר כוכבא אל הדרכים מיפו לאמאוס וירושלים כפי שניתן לראות מכאן. מכיוון שמבצר זה קטן וביצוריו חלשים, הוא לא שימש כבסיס מרכזי במרד בר כוכבא. רוחבו של השער הבנוי מאבנים מסותתות הוא כ-2 מ', אורכו כ-4 מ' והוא נשתמר לגובה 1.70 מ'. לאחר המעבר של השער יש שני חדרים צרים וארוכים, שהם חדרי משמר או חדרי מדרגות למגדלי השער. מצאו בקטע הזה בין השאר ראשי חצים ומטבעות, שבעזרתם קובעים את זמן הקמת הביצור בתקופה הסלווקית ואת חורבנו הסופי בימי מרד בר כוכבא. המטבע הקדום ביותר הוא מימי אנטיוכוס השלישי והמאוחר ביותר של בר כוכבא.
ראשי חץ ואבני בליסטראות שנמצאו במקום מעידים על המלחמה שבה נחרב המקום. המטבעות שנמצאו כאן, מעידים כי הרומאים שוב כבשו את המקום מתי שהוא בין 134 לשלהי המרד בשנת 136. כל מטבעות בר כוכבא אשר נמצאו בחורבת עקד טבועים על גבי מטבעות אשר הוצאו משימוש, כלומר הם השתמשו במיטבעה ניידת וכך אנשי בר כוכבא לא נזדקקו לתנור התכה הדרוש לטביעת מטבעות חדשים.
ולסיום כרגיל שאלה – איכן היו שלושת מרכזי השליטה החשובים במרד בר כוכבא? התשובה תופיעה בסוף הסרט.
