במקביל לכניסת העם העברי לישראל בהובלת יהושע בן נון, כנראה בתקופה שבין 1200-1250 לפנה"ס, חיים הפלשתים בחמש ערים מרכזיות בארץ פלשת – אשדוד, אשקלון, עזה, עקרון (תל מיקנה), 15ק"מ צפון מערבית מכאן וגת (תל צפית) 12ק"מ מערבית אלינו. רק אציין בלי לפרט, שאומנם הם חיו בחמש ערים מרכזיות אבל זה לא אומר שחמשת הערים התקימו בו זמנית.
מי הם הפלשתים – מגיעים לארץ באותה תקופה שישראל חוצים את המדבר ממצרים לישראל. הם חלק מעמי גויי הים ומגיעים מאזור כריתים-יוון, אזור שהיה ידוע ביצוא סחירי חרב, וזו אולי גם הסיבה שמסלול ההליכה במדבר, ביציאת מצרים לכנען היה בצד מזרח ולא בדרך הקצרה יותר דרך הים כדי לא להתקל בהם שהרי הם היו לוחמים טובים עם כלי נשק מתקדמים, אני מתיחס לחרבות מברזל, כפי שניתן להסיק מהכתוב בספר שמואל.
בין 1000 ל 1250 לפנה"ס, זו תקופת ההתנחלות ותקופת השופטים – יש כאן חיכוך מתמיד בין פלשתים לבין תושבי יהודה, ואנחנו נמצאים לא רחוק מהתפר שבין הפלשתים לישובים יהודים.
מבחינת מיקומינו, אנחנו מעט יותר מקילומטר מערבית מחורבת קיאפה. ממולינו תל עזקה שמתוארת במקרא ובמקורות חוץ-מקראיים, כאחת מערי הגבול של ממלכת יהודה. התקדמנו ואנחנו בקרבת השער המערבי של חורבת קיאפה ולפני שאנחנו דופקים בשער, הקדמה קצרה בשני נושאים.
הנושא הראשון, תקופת דויד המלך – כשנהוג לתארך אותה לשנים 970-1010 לפנה"ס. הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית הראשונה, החשובה והיחידה לעת עתה שמזכירה את השם "בית דוד", התגלתה בתל דן ב 21 ביולי 1993, ומכונה כתובת תל דן.
הנושא השני – יש וידאו בערוץ ששמו "תארוך אתרים היסטורים על פי מדידת פחמן 14",אני מאוד ממליץ עליו מכיוון שהוא יספק הסבר יותר מעמיק ועדיין יחסית פשוט על השיטה. פחמן 14, כמו שאר הפחמנים, מוטמע בצמחים מהאטמוספירה באמצעות פוטוסינתיזה, ומהצמחים הוא עובר לבעלי חיים. זאת אומרת שכמעט בכל חומר אורגני יש פחמן 14. היחודיות שלו בהשוואה לאיזוטופים אחרים של פחמן, שבזמן שהם יציבים, פחמן 14 דועך עם הזמן, והעובדה שקצב הדעיכה שלו קבוע, כלומר, חצי מהחומר עובד כל 5,730 שנים, משמעו, שניתן בעזרתו לחשב את גיל החומר הנמדד. תארוך חורבת קיאפה נקבע על ידי 14 חרצני זיתים שנשלחו לאוקספורד לבדיקת פחמן14, מתוכם נקבע כי עשרה שייכים בדיוק רב לתווך שבין 1020 ו 980 לפני הספירה, לתקופת דויד המלך.
שימו לב לחומה המסיבית המקיפה את ראש הגבעה, גובה 2-4 מטרים, אורכה 700 מטרים, היא תוחמת שטח של 23 דונם שזו עיר בינונית באותם זמנים. כנקודת ייחוס, גודלה של עיר דויד 46 דונם כלומר בסה"כ כפולה בשטח מעיר זו.
סף השער הותקן מאבן אחת שאורכה 3 מטרים, רוחבה וגובהה מטר, משקלה 8 טון. בסף נחצבה מדרגה שעצרה את דלתות השער בעת הסגירה בקו ישר לאפשר לסגור את הבריח.
שימו לב לתעלות הניקוז – תעלות ניקוז מוכרות בשערי ערים של תקופת המלוכה ביהודה ובישראל וכך גם כאן. סיבה למיקום תעלות הניקוז בשערים היא מיקום השערים מבחינה טופוגרפית בנקודה יחסית נמוכה בעיר וזאת כדי שהבאים בשער העיר לא יצטרכו לטפס ולהעלות גבוה מעבר לנדרש.
בכניסה לעיר עצמה משני עברי השער יש סה"כ 4 תאים, זה השם בו השתמש הנביא יחזקאל. התאים עמדו לשימוש השומרים למנוחה ולהחסנה. השטח הצמוד לשער נותר שטח פתוח, מה שרואים כאן מייצג שערים רבים באתרים אחרים. על פי תיאורים במקרא, השער שימש כמרכז העיר והתקיימו בו פעילויות מגוונות כמו התכנסות זקני העיר, מסחר, משפט, וגם פולחן. נראה איפה שהביטוי המקראי הנפוץ “בשער העיר” או הביטוי "רחוב השער", ביטויים אלו מכוונים לכל האזור הפתוח שסביב שער העיר. למידע נוסף ומעמיק על תפקיד השער אני מזמין אתכם לצפות בסרט "תפקיד השער בתקופת המקרא". בחורבת קיאפה רואים שרידי מבנים ליד השערים אך אלו מהתקופה הפרסית המאוחרת.
חורבת קיאפה נמצאת על אחת הגבעות הסוגרות על עמק האלה מצפון. מסביבינו תל עזקה (2 ק"מ מערבה), תל שוכה (2.5 ק"מ בדרום מזרח) ותל ירמות במרחק 2.5 ק"מ בצפון מזרח. בהמשך נראה מהשער הדרומי את עמק האלה ששם עברה הדרך הראשית שהובילה מפלשת ושפלת יהודה אל אזור ההר והערים המרכזיות בו: ירושלים וחברון. עוד נקודת ציון, 10ק"מ מערבית לכאן נמצא תל צפית שבו שכנה גת פלשתים שהיתה עיר מלוכה מרכזית וגדולה במאות ה 9 ו 10.
שאלות שאני תמיד מנסה לתת להם תשובות: כמה תושבים חיו כאן וממה הם התקיימו? סביר להניח שמאות תושבים. לפי היקף החומה והמרחק ביו הסוגרים, יש כאן מקום ל100 סוגרים כלומר לפחות כ 100 יחידות דיור לאורך החומה. לגבי פרנסה, סביר להניח שעסקו לפרנסתם בחקלאות ומלאכה. מסחר שהוא בעיקר פנימי של החלפת מוצרים (ברטר), ולפי חותמות קנקני האגירה שנמצאו, אז היתה כאן גם עבודה מנהלית. עבודת האדמה התבססה על מרכיבים מקומיים ים תיכונים המתוארים במקרא כ"שבעת המינים". גידולי השדה כללו בעיקר חיטה ושעורה וסוגים שונים של קיטניות: עדשים, חומוס, אפונה. עצי פרי כללו תאנה, רימון, גפן וזית. יש כאן מסביב את אחד האזורים הפוריים בארץ מה שמצד אחד איפשר גידולים מגוונים ומצד שני הזמין התגוששות מתמדת בין פלשת ליהודה.
אני משוכנע שאתם שואלים: איך אנחנו יודעים שזה אתר יהודי, כי זה יכול להיות אתר פלשתי, או כנעני, כזה שחיים בו עמים כמו החיתי החיווי היבוסי הפריזי הגרגשי האמורי או הגבעוני, וכמובן שזה יכול להיות אתר יהודאי, כלומר תושבי ממלכת יהודה. אז הסבירות הגבוהה לכך שמדובר באתר יהודאי נובעת מכמה מאפיינים:
1.העיר מוקפת בחומת "סוגרים" שמשולבים כחלק מהחדרים בבתים, שיטה שנתגלתה ב 4 אתרים נוספים כולם בממלכת יהודה: בבית שמש, בתל א-נצבה, בתל מירסים ובתל שבע.
2.התגלו אלפי עצמות של בעלי חיים, של עיזים כבשים ובקר – לא נמצאו עצמות חזיר שנמצאו באתרי פלשתים או אתרים כנענים.
3.נימצא כמעט בכל בית טס אפיה – קערת חרס גדולה ועליה אופים מאפים – לא היה נהוג באתרים פלשתים.
4. והמאפיין האחרון שאציין – אתרים פלשתים וכנענים מתאפיינים בעושר של חפצי פולחן שכוללים דמויות אדם ובעלי חיים. לא כאן. כן התגלו מצבות מזבח בזלת וכלי נסך. כלומר קיימו להלכה למעשה את הציווי של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
שמואל א, פרק יז – "וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ, וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה; וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם. ד וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת" –סוף קריאה. רק להזכיר שגת היא תל צפית 10ק"מ מערבית אלינו, ואני מדלג לסוף פרק י"ז – "נ וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ. נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן."
צריך להזכיר לעצמנו שגת נהרסה בסוף המאה ה 9 לפנה"ס על יד חזאל הארמי מלך דמשק, ועקרון נהרסה בשנת 603 לפנה"ס על ידי הבבלים, כלומר ברור שמי שכתב את זה, היה לו מידע לגבי קיימות גת ועקרון במאה ה 10 והתשיעית אחרת הוא היה כותב על אשדוד ואשקלון. רק אוסיף שהעיר שערים נמנית עם ערי יהודה לפי יהושוע טו פסוק לה, ושמה מופיע לאחר שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. אם לצטט את פרופ' יוסף גרפינקל שחפר את האתר יחד עם סער גנור ופרופ' מייקל היזל, הוא כותב כך "חורבת קיאפה היא היא שעריים המקראית, וזאת בהתבסס על מיקומה, על תיארוכה ועל משמעות שמה. כיוון שחורבת קיאפה התקיימה רק כמה עשרות שנים בשלהי המאה ה 11 לפנה"ס ובראשית המאה ה-10 לפנה"ס, ולאחר מכן נהרסה ושוב לא הוקמה מחדש בימי בית ראשון, הופעת השם שעריים במסורת קרב דוד וגוליית מעידה כי השתמר בסיפור מידע גיאוגרפי המתאים רק לימי קיומה של חורבת קיאפה, כלומר ממש לשלהי המאה ה-11 לפנה"ס". רק אציין שיש אריכאולוגים שחושבים ששערים נמצאת במיקום אחר.
אנחנו עברנו לשער הדרומי של חרבת קיאפה שפונה לעמק האלה, בצד שמאל עומדת מצבה מאבן טבעית שגובהה מטר, אנחנו מוצאים את זה בעוד אתרים. תופעה פולחנית זו מתקשרת אולי לביטוי המקראי "במות שערים". התייחסות לבמות השער מופיע במקומות אחדים לדוגמא בספר מלכים ב, פרק כג פסוק ח, ("וַיָּבֵא אֶת-כָּל-הַכֹּהֲנִים, מֵעָרֵי יְהוּדָה, וַיְטַמֵּא אֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ-שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים, מִגֶּבַע עַד-בְּאֵר שָׁבַע; וְנָתַץ אֶת-בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים, אֲשֶׁר-פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר-הָעִיר, אֲשֶׁר-עַל-שְׂמֹאול אִישׁ, בְּשַׁעַר הָעִיר"). מדובר בעדות להריסתם של במות השערים בפתח שער העיר בימי יאשיהו, ולא אפרט כאן את הסיבה לכך.
כפי שהזכרתי מקודם, האתר נהרס פרק זמן קצר, מספר עשרות שנים לאחר שהוקם ולא אוכלס שוב בימי בית ראשון, מדוע? אין תשובה ברורה, ברור גם על פי הממצאים שהמקום הזה נהרס באופן מידי. אני שואל אתכם, מתי בהסטוריה האחרונה אתם מכירים שהוקמו ישובים במקום חשוב והורדו באופן פתאומי: לי יש זיכרון מהריסת ימית, ולאחר מכן מפינוי גוש קטיף. אז על פי ההיסטוריה רק מעשרות השנים האחרונות, מתחזקת המסקנה שמדובר כאן על הקמת ישוב על פי צורך ממלכתי/מדיני וכפי שקרה עם הישובים שצוינו – ברגע שתפקידם לדעת ההנהגה השלטת הסתיים, הם פונו – אולי גם במקרה של חורבת קיאפה. ואז השאלה, לשם מה הקימו אותה? – והתשובה ההגיונית היא מסיבה ביטחוניות, מצד אחד המקום כאן לא גבוה ובולט בהשוואה לסובב אותו, מצד שני יש מכאן תצפית מצויינת על כל האזור.
לסיכום, יש כאן תיכנון עירוני – חורבת קיאפה מציגה תפיסה עירונית הכוללת חומת סוגרים ובתי מגורים צמודים לחומה, נמצאו מאות קנקני אגירה מסומנים באופן שיטתי על ידי הטבעת טביעה מזהה בידיות מה שמצביע על מינהל אזורי. כיוון שהאתרים שבהם מוצאים לראשונה את המאפיינים המופיעים בחורבת קיאפה הם ישובים מובהקים של ממלכת יהודה, המסקנה היא שגם המקום הזה הוא חלק ממלכת יהודה. תארוך האתר לראשית המאה ה-10לפנה"ס משייך את חורבת קיאפה לראשית תקופת המלוכה ביהודה לימי דויד המלך.
ולסיום כרגיל שאלה, והפעם קלה, מה שם העמק בו אנו נמצאים. התשובה תופיע בסוף הוידאו.
