יד אבשלום

שיתוף

אנחנו בנחל קדרון במורד הר הזיתים. העמק כאן ידוע גם בשמות נוספים כמו עמק המלך ועמק יהושפט והוא היווה את גבולה המזרחי הטבעי של ירושלים בתקופת המקרא. השם עמק יהושפט נלקח מנבואת אחרית הימים בספר יואל פרק ד, לפיו, במקום הזה ישפוט אלוהים את העמים באחרית הימים. נבואה זו של יואל, בשילוב הקירבה להר הבית, הפכו את העמק כאן, לאתר קבורה מבוקש כבר מתקופת בית ראשון, ורק אציין שיד אבשלום מצויה כ 130מטרים מהפינה הדרום-מזרחית של הר-הבית.

מסורות רבות קיימות לגבי יד אבשלום.בספר שמואל ב פרק יח כתוב כך: "וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בחיו [בְחַיָּיו] אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה". המשפט הזה הוא המקור למסורת יהודית קדומה המקשרת את המצבה עם מצבתו של אבשלום. מיקום "עמק המלך" אינו מוגדר וכך מיקומה של המצבה. היו שזיהו את עמק המלך עם נחל קדרון וראו במצבה המפוארת את מַּצֶּבֶת הנסיך שמרד באביו, דויד המלך.

בשלהי תקופת בית שני, כבר הייתה מסורת סביב אתר באזור ירושלים שזוהה עם יד אבשלום התנכית.

גם יוסף בן מתתיהו, בספרו קדמוניות היהודים, מיקם את המצבה "שני ריסים מירושלים" שהם 370מטרים, אולם לא נתן מיקום מדויק. גם מגילת הנחושת, שאני מרחיב עליה בוידאו "מנהרות מסתוריות בנחל סככה", מספרת על אוצרות שהוטמנו ביד אבשלום. בשנת 333 תיאר הנוסע מבורדו את המצבה, וזיהה אותה כקברו של המלך חזקיהו, מלך ממלכת יהודה בתקופה בה החריבה ממלכת אשור את ממלכת ישראל. בהמשך מוזכר יד אבשלום הרבה מאוד פעמים בספרות המסעות בהקשר של דמויות רבות.

מנהג קדום של מקומיים בני כל הדתות שאציין בקשר ליד אבשלום – אבל.. אתחיל בשאלה – איך זה שבזמן שמול קבר זכריה שנמצא 100מטרים דרומית לכאן, ביקשו רבים להיקבר, לא נמצאו קברים בסביבת יד אבשלום. המנהג המדובר הוא סקילת המצבה על ידי ילדים שנדרשו לעשות כך על ידי אביהם שעשה זאת כדי לחנך את בנו השורר על ידי דרישה מהילד לקלל את אבשלום על כך שהיה בן שורר תוך כדי זריקת אבנים. לגבי השאלה ששאלתי, אני מזמין אתכם לצפות בוידאו על קבר זכריה שייתן מענה על השאלה, מדוע אנשים רצו להיקבר בסמוך לקבר זכריה.

המבנה מתוארך לאמצע המאה הראשונה לספירה. ארבעה קירות המצבה מעוטרים בחצאי עמודים יוניים. מערכת הקורות מורכבת מארכיטרב חלק, אפריז דורי וכרכוב מצרי. החיבור הזה בין מגוון רחב כל כך של סגנונות עם מאפיינים מהאדריכלות היונית, הרומית וגם המצרית, הוא יוצא דופן.

המצבה נחצבה מתוך המצוק, כשצידה המערבי חשוף כלפי חוץ, ואילו שלושת צדדיה האחרים נותרו מוקפים בסלע האם. בפינה הצפון-מזרחית של המעבר החצוב המקיף את המצבה, נחצבה חזית מפוארת המובילה למערת קבורה הידועה בשם "קבר יהושפט". במערה היו כנראה תשעה חדרים. היא מכילה כוכי קבורה ומקמרים שבהם הקבורה הייתה כנראה בארונות אבן, כלומר סרקופאגים. מערת קבר יהושפט תוכננה ונחצבה כיחידה אחת יחד עם מצבת יד אבשלום.

המצבה מורכבת משני חלקים עיקריים שגובהם הכולל הוא קרוב ל 20מטרים. החלק התחתון שצורתו קובייה, חצוב בסלע ועשוי כמונולית המופרד מן הסלע מכל עברו ומחובר אליו רק בבסיסו. הוא מכיל חדר קבורה קטן שיש בו מקמרים. הכניסה אל הקבר מצויה גבוה מעלינו מצד דרום והגישה עליו הייתה כפי הנראה על גבי גשרון עץ שהונח מכיוון הצוק מדרום.

על פי השימוש בגשרון ולפי תוכניתו, חדר הקבורה נועד לקבורה חד פעמית ולא לקבורה משפחתית רב-דורית. כפי שניתן לראות בצילום (בוידאו) – מפתח הקבר יורדות מדרגות אל החלל הקבורה.

החלק השני של המצבה הוא החלק העליון שמורכב מחלק מעוגל בנוי גושי אבן מסותתים ומעליו גג חרוטי שקערורי. החלק העליון משמש כמצבה או "נפש" לקבר שמתחתיו, ואולי גם למערת יהושפט. ההפרדה הזו בין הקבר לנפש באה לידי ביטוי אדריכלי לרעיון שהיה נפוץ בעולם ההלניסטי כי בזמן שהקבר מיועד לגוף נדרשת מצבה לנשמת הנפטר היא הנפש.

בתקופה הביזנטית, פלשו נזירים נוצרים אל הקבר למטרת התבודדות ולשם כך קראו פתח נוסף בצד הקבר מתחת לפתח המקורי. אל תוך חדר הקבורה נפרץ בתקופה מאוחרת, חור גדול של שודדי קברים, שיתכן ששימש חלון של הנזירים הביזנטים שישבו במקום. פתחו מצוי בחזית החיצונית המערבית, וכפי שניתן לראות, החור פגע בעיטורים וביופיה של חזית המצבה.

הניתוח הארכיטקטוני-סגנוני מוביל למסקנה שיש לתארך את יד אבשלום לסביבות אמצע המאה הראשונה לספירה ולכן אין קשר לאבשלום. אם כך, אז למי שייך הקבר? אני אסכם בקיצור רב את מאמרו של פרופסור גבריאל ברקאי בנושא.

צורתה המיוחדת של מצבת יד אבשלום מחייבת לזהותה כמקום קבורתה של דמות מרכזית וחשובה של המאה הראשונה. גם המיקום המיוחד והקרבה להר-הבית מחייבים להניח כי הנקברים במקום היו בעלי מעמד נעלה ומיוחד. לאחר גילוי קברו של הורדוס בהרודיון, המקבילה הקרובה ביותר למאוזוליאון של הורדוס היא מצבת יד אבשלום בירושלים, המתאימה לקבורה מלכותית.

מרקוס יוליוס אגריפס הוא אגריפס הראשון מלך יהודה, נולד בשנת 10/11 לפסה"נ. אגריפס היה בנם של אריסטובולוס ושל אשתו ברניקי. הוא עלה למלוכה בשנת 34, כשבשנת 41 השלים את שלטונו על כל ארץ ישראל. אגריפס מת בשלהי שנת 43  או בראשית שנת 44 כשהוא בן 54 במותו.

באחרית ימיו ראה עצמו אגריפס בעיקר כמלך יהודה ובירתה ירושלים. ייחוסו הכוהני של אגריפס כנכד לבית חשמונאי מצד סבתו, נתן לו יתרונות רבים בקרב היהודיים. ירושלים ובית המקדש היו חשובים בעיניו והם תפסו מקום מרכזי בהווייתו, ולכן אפשר להניח שאגריפס ירצה להיטמן בקרבת המקדש. רק אדם רם מעלה, מיוחס ביותר ובעל אמצעים, היה יכול להיקבר במונומנט מפואר וחריג שכזה. הדמיון הרב בין קבר הורדוס לבין יד אבשלום מחד, והעדר מצבות קברים דומות נוספות מאידך, מחייבים להניח שגם יד אבשלום היא מבנה קבורה מלכותי. ואם הנחה זו נכונה, אגריפס יהיה המועמד היחיד. מיקומה ואופיה הכללי של יד אבשלום וכן התאריך, מתאימים היטב לזיהויה עם קברו של אגריפס, שעל פי ברקאי, אגריפס הוא המלך היחיד מיהודה מאותה עת שקברו אינו ידוע. יש לציין שהקבורה בשני המונומנטים הייתה בחדר פנימי המצוי גבוה במעלה המצבה. הגישה אל חדרי הקבורה הייתה נסתרת ונעשתה באמצעות פיגומים שפורקו לאחר הקבורה.

ביד אבשלום יש שני מקמרים שבהם הונחו שני ארונות, שנועדו כנראה לקבורתם של אגריפס ואשתו קיפרוס. בני משפחתו האחרים של אגריפס נקברו ככל הנראה במערה הצמודה ליד אבשלום היא "מערת יהושפט", שמהווה יחידה תכנונית אחת עם מצבת הקבורה המלכותית.

זהו זה להפעם, וכרגיל שאלה לסיום. מי הרג את אבשלום?, התשובה תופיע בסוף הוידאו.

איך מגיעים לשם?

מקורות מידע

  1. מאמר: יד אבשלום - קבר אגריפס הראשון מלך יהודה, מחבר: פרופ' גבריאל ברקאי
  2. שם הספר: ירושלים וכל נתיבותיה, עורך: אייל מירון, בהוצאת: יד יצחק בן-צבי
  3. האינציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

אזכור בתנ"ך

  1. יואל פרק ד פסוקים: ב-יב
  2. שמואל ב פרק יח פסוק יח

אתרים קשורים