מבצר הורקניה

מבצר הורקניה נמצא כ 200 מטר מעל לבקעת הורקניה שנרחיב לגביה בהמשך. המבצר הוקם או על ידי אלכסנדר ינאי מבית החשמונאים שחי בין 76-127 לפנה"ס, או על ידי אבא שלו יוחנן הורקנוס שעל שמו נקרא המבצר, הוא יוחנן הוּרקנוס הראשון שחי בשנים 104-164 לפנה"ס. רק כדי לשייך אותם לדמויות יותר מוכרות, הסתכלו על מפת היוחסין של החשמונאים. יוחנן הורקנוס היה בנו של שמעון התרסי ונכדו של מתתיהו הכהן מיסד שושלת החשמונאים.

שאלה שמסקרנת רבים – למה להקים מבצר באמצע המדבר? – אז רבים מדמיינים את מבצרי המדבר בעיקר כמקום מקלט לשליט, אבל כשבוחנים את מהותם של המבצרים במקומות אחרים לדוגמא ברחבי האימפריה הפרסית, ניתן להבחין בהייררכיה של המבצרים, ולפיה החשובים שבהם תפקדו בעיקר כמחסנים ובתי אוצר. שם רוכזו כל המסמכים הקשורים במנהל אדמות המלך, אם זה החכרת הקרקעות והרישום שלהן, גביית מסים וכדומה. למבצרי מדבר יהודה מימי בית שני היה תפקיד דומה. המבצרים האלה לא הוקמו כשאר מבצרי החשמונאים  שהיוו חלק ממערך ההגנה שלהם, אלה ששימשו בראש ובראשונה בתי אוצר ומרכזי מנהל.

גם ההיסטוריון יוסף בן -מתתיהו הוא יוספוס פלאביוס, מתאר אירועים אחדים המאשרים כי מבצרי המדבר שימשו בתי אוצר. הוא מספר למשל כי בהורקניה ובאלכסנדריון (סרטבה), מחזיקה שלומציון-אלכסנדרה את נכסיה היקרים ביותר. הפאר הרב שאפיין את מבצרי מדבר יהודה מעיד כי הם לא נועדו לשמש למגורי חיילים או להשתלב במערך אסטרטגי. המבצרים מוקמו סמוך לאזורים רגישים מבחינה מדינית, אך לא בקו הגבול של הממלכה. מיקום מיבצר במדבר יהודה שנמצא בסמוך לירושלים הבירה, הבטיח לשליט, שאוצרות הממלכה יהיו מוגנים וזמינים. כדי שלא יקרה מצב בו הנכסים היקרים יפלו כולם ביד אויב אם מבצר כזה ייתפס, הם חולקו והוחסנו במספר מבצרים.

מאגרי המים בהורקניה – רוב שטחו של המדבר מכוסה בסלעי קירטון רכים, שהם אטימים יחסית לחלחול. על אף שהקירטון הוא נקבובי, הוא אינו מעביר מים שכן הנקבים שלו מאוד קטנים ולכן הוא סלע די אטום, מצד שני הוא רך אז קל לחצוב בו. כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שיטפונות מנחלים סמוכים על גבי תעלת המים שלפנינו שבחלקה פתוחה. בריכות האגירה הגדולות נמצאות מערבית ובסמוך למבצר, ובנוסף קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר וסדרת בורות מים בצידו הדרומי.

המים הגיעו למבצר הורקניה בשתי אמות, אחת אספה מי שטפונות שזרמו בנחל קדרון והגיעו למצודה מדרום, והשניה אספה מי נגר מואדי אבו שעלה ומן המרדות המזרחיים של הר מונטאר והגיעה למצודה ממערב. שתי האמות מסתיימות ב21 בורות וברכות שקיבולם הכולל הוא 20,000 מ"ק. חלק ממערכת המים שולב במערת ההגנה על המצודה מצידה המערבי.

דרום מערב ובסמוך למבצר נמצא שילוב של ברכת מים ובוסתן. הבוסתן הוא סוג של גן חקלאי פרטי. מקור המילה הוא בפרסית ומשמעותה – מקום של ריח ולכן יכלול תבלינים עצי פרי וירקות. הבוסתן קיבל את מימיו מברכות האגירה ולכן גם נמצא בסמוך אליהם.

החשמונאים – שמעון, אחיו של יהודה המכבי היה אחרון מבני מתתיהו הכהן שנותר בחיים. לפי ספרו של  יוספוס פלביוס, אספת העם מינתה את שמעון לכהן גדול ולנשיא, וקבעה שמשרה זו תעבור בירושה. שמעון והאחים שלו עשו רבות לביסוס המדינה היהודית העצמאית, תוך שהם נלחמים בממלכה הסלאוקית ובתושבי יהודה שאינם יהודים. השנים שבין167  לפנה"ס, שנת פרוץ מרד החשמונאים, ובין ירושת יוחנן הורקינוס את כיסא אביו בשנת 134 לפנה"ס היו שנות מאבק צבאי בלתי פוסק.

עוד בחיי אביו, נשלח יוחנן הורקנוס עם אחיו יהודה אריסטובולוס הראשון להלחם בצבא הממלכה הסלאוקית שנשלח לכבוש את ארץ יהודה. לאחר סדרת נצחונות של שניהם על הסלאווקים, אנטיוכוס סידטס, הוא אנטיוכוס השביעי, ורק להזכיר שאנטיוכוס שעקב הגזרות שלו התחיל מהלך משפחת החשמונאים הוא אנויוכוס אפיפנס, אנטיוכוס הרביעי, אז אנטיוכוס סידטס בעורמה שיכנע את חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב, שליט יריחו, לפתות את שמעון ושני בניו יהודה ומתתיהו להגיע למשתה ביריחו ושם רצח אותם, וזה קורה בחודש שבט 134 לפנה"ס. יוחנן היה בעת האירוע עם צבאו בגזר.

לאחר מותו של שמעון, הוכרז יוחנן הורקנוס לנשיא במקום אביו. זמן קצר לאחר מכן שלח אנטיוכוס סידטס את צבאו ליהודה, במטרה לכבוש אותה. לנוכח כוחו העדיף, יוחנן התבצר בירושלים. אנטיוכוס צר עליה במשך שנתיים (132-134 לפנה"ס), והמצור הסתיים כאשר יוחנן הציע להגיע להסדר. בתמורה למסירת בני ערובה, כסף, החזרת יפו ,גזר ועוד, והשתתפות הצבא החשמונאי במלחמותיו של המלך הסלאוקי (כפי שעשו קודמיו)להבטחת נאמנות, בתמורה לכל זה עזב אנטיוכוס את העיר (132 לפנה"ס) והסכים לתת מעמד של שליט וסאל ליוחנן.

 שליט וסאל? המשמעות בגדול שהמשילות על המדינה היא בידו כל עוד הוא עומד בדרישות של הישות שנותנת לו חסות, במקרה הזה זו הממלכה הסלאוקית. הדרישות יכללו בדרך כלל, תשלום מיסים וההשתתפות במלחמות ועוד.

אנטיוכוס נהרג 3 שנים לאחר מכן בשנת 129 לפנה"ס. ליורשיו כבר לא היה הכוח לצאת למלחמת כיבוש כנגד יהודה, ואז ניצל יוחנן הורקנוס הראשון את ההזדמנות והטביע בשנת 127 לפנה"ס, מטבעות ראשונים אי פעם למדינה יהודית עצמאית. הפרוטה הראשונה הוטבעה על פי דגם יוני, עם קרן השפע, (שמופיע גם במטבע של 5 שקלים ישנים) סמל שהופיע על מטבעותיו של אנטיוכוס סידטס.

רגע היסטורי, מאות שנים לא היה העם היהודי עצמאי, ויוחנן הורקנוס משיג את ההשג היסטורי הזה. יוחנן הורקנוס יצא לכיבושיו להרחבת גבולות המדינה ככל הנראה רק בשנת 112 לפנה"ס, הוא החל בכיבושה של אדומיה, בעיקר את שתי עריהם המרכזיות – מרשה  ואדורה שהיא "אדוריים" שמוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים ב'.

יוחנן הורקנוס מגייר את האדומים, כלומר הוא מגייר את העמים שנכבשו, בניגוד לגירושם (כפי שעשה שמעון אבא שלו ליושבי יפו וגזר), וזאות כדי להוסיף כוח ועוצמה לממלכה החשמונאית. לימים ישב אדם ממוצא אדומי, הוא הורדוס, על כס ממלכת יהודה.

בשנת107 לפנה"ס כבש יוחנן והחריב כליל את העיר שומרון היא סמריה, השתלט על ארצם של השומרונים והחריב את המקדש שעל הר גריזים כדי לחזק את מרכזיותו של המקדש בירושלים. כן כבש את העיר מידבא שבעבר הירדן (בספר במדבר כ"א נזכרת מידבא כעיר, אותה כבשו בני ישראל מידי סיחון מלך האמורי. היא שכנה אז בנחלת שבט ראובן וככל הנראה נשארה בשליטתו עד לאחר פילוג הממלכה). מידבא נודעה ואף הפכה למוקד תיירות בשל גילוי מפת מידבא, מפה  מן המאה השישית לספירה שנמצאה בכנסייה ביזנטית קדומה, המתארת את ארץ ישראל בגבולותיה הרחבים. יוחנן הסתער על העיר בית שאן היא סקיתופוליס וכבש אותה. במקביל החל משתלט על חלקים נרחבים מצפון הארץ, לרבות עמק יזרעאל והגליל התחתון.

מיקום מבצר הורקניה – אנחנו בצפון מדבר יהודה. בקעת הורקניה שמקור שמה העברי הוא מצודת הורקניה, פרוסה לפנינו. מדובר בבקעה צרה שאורכה כ-12 ק"מ ורוחבה המרבי כ-3 ק"מ, ואנחנו בצד הדרום מערבי שלה. ים המלח מצד אחד וירושלים מצד שני.

בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי המבצר, מנזר שיתופי (קוינוביון) על ידי הנזיר סבאס בשנת  492 ששמו קסטליון. המנזר השיתופי הזה, לא הצליח להחזיק מעמד בשונה ממנזרי המדבר הפעילים עד היום בערוצי נחל קדרון ונחל פרת. נראה שהנזירים ישבו כאן ברציפות עד למאה ה 14. אחרי כן ננטשה הורקניה ונשאר לראות את שרידי הפסיפס ומבנים תת קרקעיים.

יוחנן הורקנוס מת בשנת 104 לפנה"ס לאחר שלושים ואחת שנות נשיאות, והוא כבן שישים. הוא הותיר אחריו חמישה בנים  – יהודה אריסטובולוס הראשון, אנטיגונוס הראשון, אלכסנדר ינאי, אבשלום, ובן נוסף ששמו לא נודע. הוא היה השליט החשמונאי הראשוןשמת במוות טבעי. מכאן הסיפור המשפחתי מתעלה על עצמו עם לא מעט תככים פנים משפחתיים שלא נרחיב בהם.

אזכורו הראשון של האתר הוא מסוף שלטונה  של שלומציון, (76-67 לפנה"ס) אשתו של אלכסנדר ינאי, הוא בנו של יוחנן הורקנוס. יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור (מכוור הוא הר בממלכת ירדן שנמצא בערך 25ק"מ מזרחית ומעט דרומית אלינו) ואלכסנדריון ,שמוכר גם בשם סרטבה ונמצא 40ק"מ צפונית מכאן בסמוך לכביש 90, היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה המלכה כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון שלפי הציטוט – "שם היו אוצרות סגולתה", ודיברנו בתחילת הוידאו על תפקיד מבצרי המדבר בתקופת החשמונאים.

מה הקשר לפרושים – אז עוד לפני עליית יוחנן לשלטון החלה בעם היהודי פעולת הכתות. בזמן ההוא, הכתות כללו את הפרושים (שהיו מרבית העם), הצדוקים (שהיו משפחות כוהני בית המקדש), והאיסיים וכתות אחרות מתועדות עוד מימי יונתן החשמונאי, דודו של יוחנן הורקנוס. יוחנן שהיה נכדו של מתתיהו הכוהן נטה בתחילה אל הפרושים (שלא כחשמונאים מאוחרים יותר, כדוגמת אלכסנדר ינאי) אך קירב אליו את אנשי שתי הכתות  המרכזיות, תוך שהוא מנסה לשמור על איזון ביניהן. היה מקובל על הכול כי שלטונו החילוני של יוחנן הורקנוס, יחד עם הכהונה הגדולה שבידו שהרי הוא שמש גם ככהן גדול, הם לטובה. עם זאת, חלק מן הפרושים לא ראו בהחזקת הכהונה הגדולה יחד עם הנשיאות כדבר רצוי. יוחנן בשל סיבות שלא נרחיב כאן, החל בשנותיו האחרונות, לרדוף את הפרושים ולגרשם מעמדות הכוח שלהם בכהונה, בסנהדרין ובבתי הדין.

הייתה זו תחילתו של קרע היסטורי, שיגיע לשיאו במלחמת אזרחים גלויה בימי אלכסנדר ינאי, בנו של יוחנן ותחילתו של תהליך בו הפכו בני חשמונאי ממשפחת כוהנים השולטת על פי הסכמה עממית נרחבת, למשפחת מלכים השולטת בכוח הזרוע.

שאלה מסקרנת היא מתי נחרב המבצר:אין לי תשובה ברורה, אני יודע שהורקניה שימש בסיס למרידה מאוחרת יותר של הנסיכה אלכסנדרה  (מכונה אלכסנדרה החשמונאית השלישית) כנגד הורדוס. הורדוס כבש את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס והוציא להורג את המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני שהיה גיסה של אלכסנדרה. כתגובה היא גייסה את תומכיו של אחיה והשתלטה על הורקניה. היא משלה כאן כנראה עד 31 לפנה"ס, כשהורדוס בסוף כובש את המקום. סביר להניח שהורדוס הוציא אותה להורג כמו גם רבים אחרים כולל את אניפטרוס בנו הבכור.

כמו תמיד נסיים בשאלה – הממלכה החשמונאית שאפה לארגן כח נגדי לממלכה הסלאוקית, שהיתה האויבת העיקרית שלה, ואחד המהלכים של יוחנן הורקנוס היה לאחד תחתיו (אם בברית ואם בכיבוש צבאי) את העמים השכנים כמו האדומים, הנבטים והיטורים. השאלה היא, מה הפעילות המסחרית העיקרית שהנבטים עסקו בה – התשובה תופיעה בסוף הוידאו.