הפתח למנהרות חצוב בקירות הנחל. כבר ניכנס לאחת מהן – נראה גרם מדרגות צר וארוך שיורד באפלה מוחלטת אל תוך מעמקי ההר. הירידה בשתי המנהרות ארוכה, עשרות רבות של מטרים. אני משוכנע שאתם מנסים לנחש לאן הן מובילות, אז לתאם איתכם ציפיות, הן לא מובילות לשום מקום, ופשוט נגמרות, אז צריך להסתובב ולעלות חזרה. עד היום אף אחד לא יודע למה הן שימשו, אך ללא ספק מישהו השקיע מאמץ עצום על מנת לחצוב אותן.
גרם המדרגות המזרחי בו צולם הסרט חצוב בקיר הצפוני של הנחל והוא קצר יחסית, גרם המדרגות המערבי חצוב בקיר הדרומי והוא ארוך מאוד. לא מומלץ לבעלי כושר גופני לקוי ובטח לא לסובלים מקלסטרופוביות למינהן, אך מומלץ לכל חובבי המיסתורין.
המחילה המערבית חסומה בחלקה ביציקת בטון כדי למנוע מסחף לחדור למערה כדי שהמערה לא תפגע. אפשר לטפס בזהירות מעליה ולהיכנס לתוך המחילה.
יש מספר הצעות לשימושה של המנהרה: מקבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס שהורדוס הוציאו להורג, ואולי מחילת מסתור או מערכת מים, ואולי מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, בה נזכרת העיר סככה וכן "גיא הסככא", כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת ששמעתי מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבטורקיה.
בואו נרחיב על מגילת הנחושת, שהיא אחת ממגילות מדבר יהודה כשבשונה מיתר המגילות הכתובות על גבי קלף, מגילה זו חרוטה על גבי נחושת. מגילות ים המלח שמכונות גם מגילות מדבר יהודה, נמצאו רובן במהלך שנות ה 50 של המאה העשרים, ונחשבות לאחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר אי פעם. רבות מן המגילות מתוארכות למאה ה -1 וה 2 לפני הספירה והן סיפקו מידע היסטורי ודתי יקר ערך. ההערה האחרונה שלי למגילות היא שהם נמצאו בכמה מערות במדבר יהודה, אולם רבות מהן נמצאו בקומראן הסמוך לים המלח, בערך במרחק של 5 ק"מ מכאן. לגבי מגילת הנחושת – מה שיותר מעניין הוא תוכן המגילה – מופיעה בה רשימת אוצרות (60 או 64) הכוללים כמויות מאוד גדולות של מטבעות, כסף, זהב וכלים יקרי ערך, לצד סימון מקומות המחבוא של האוצרות האלה שמשקלם הכולל מוערך בכ-100 טונות. אני כבר יכול לראות אתכם מתכננים את השנים הבאות בחיפוס האוצר הזה, אבל בבקשה תמתינו כמה דק' לסיום הסרט לפני שאתם מחפשים את ציוד החפירה.
מגילת הנחושת התגלתה במערות קומראן ב 1952 שבזמנו האזור היה תחת שלטון ירדני. כיום המגילה שמורה במוזיאון ירדן בעמאן. מרבית המקומות המוזכרים במגילה אינם ידועים. גם לא ידוע מקור האוצר ולמי היה שייך, אך כמובן ישנן השערות כמו: אוצר פרעוני, אוצר בית המקדש הראשון או אוצר בית המקדש השני שהוסתר לפני נפילת ירושלים בידי רומאים, אוצר שהיה שייך לכת שחיה בקומראן או אוצר שכלל לא היה קיים.
הפסקאות במגילה הן בעלות מבנה קבוע ותוך כדי שאני עובר עליהן מוצגת כאן דוגמא מאוד מעניינת:
בחרובא שבעמק עכור (יהושוע פרק 7 פסוק כד) תחת – המעלות חבואה למזרח אמות – אריח ארבעין שדת כסף וכליה – משקל ככרן שבעשרה KEN
מבנה המידע די קבוע והוא כולל:
- ציון המיקום
- מידע נוסף עבור המיקום
- הסבר לחפירה
- המרחק (בדרך כלל מצוין באמות)
- תיאור של הפריט המוחבא
- הערות נוספות
- שתיים או שלוש אותיות יווניות
נתייחס לדוגמא שמופיעה למעלה – אחד מחוקרי המגילה ג'ון מרקו אלגרו זיהה את המצודה הורקניה עם החורבא שבעמק עכור המקראי. לדעת החוקר, KEN, אילו סימנים הבאים לציין את מקורות האוצרות שמופיעות במגילה.
סככה הנזכרת כאחת מששת ערי המדבר בספר יהושוע פרק טו, וגם נחל סככה, מוזכרים מספר פעמים במגילת הנחושת בהקשר למקומות בהם הוחבאו אוצרות. אציין רק שבוצעה חפירה ליד מבצר הורקניה בתקווה למצוא אוצרות. אבל עד כה, לא נמצא דבר.
זהו זה לגבי המנהרות המסתוריים ונסיים כרגיל בשאלה – מהוא שמו של חיבור שפורסם לראשונה במאה ה-17, המתאר, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש– התשובה תופיעה בסוף הסרט.
