העיר יריחו נזכרת פעמים מעטות במקרא, אך תמיד בנסיבות דרמטיות שאני מרחיב אליהם בסרט על תל יריחו. העיר שינתה את מיקומה מספר פעמים. ראשיתה של העיר בתל הקדום שנמצא מעבר לכביש עשרות מטרים מכאן. בימי בית שני עברה העיר דרומה קרוב למוצאו של ואדי קלט מההרים. בתקופה הביזאנטית היא נבנתה שוב בעמק שלמרגלות התל, במקום בו היא נמצאת כיום. קרבתה של יריחו לירושלים, האקלים הנוח כאן בימי החורף בהשוואה לירושלים, אדמותיה הפוריות ושפע המים הבוקעים ממעיינותיה, היו בעלי השפעה מכרעת על תולדותיה, בעיקר בימי בית שני. מלכים בנו כאן את ארמונותיהם לחורף, ובעקבותיהם גם עשירי ירושלים וכוהניה, וחשיבות העיר הלכה וגדלה .
העובדה שיריחו נמצאת בשטח יחסית מישורי אפשרה במאמץ יחסית קטן להשקות את שטחיה החקלאיים, וזאת בשל גובה הנביעה של מעיין אלישע, 50 מטר מעל לשטחי הגידול, כך שהמים זורמים דרך אמות או תעלות מכוח הכבידה. אין ספק שהתפתחותה הייחודית של יריחו היא רבות בזכות מעיין אלישע שהפך את המקום לנווה מדבר ייחודי. בעולם העתיק, התפתחו כפרים לערים ומאוחר יותר למחוזות מובילים במקומות בהם מקורות מים עשירים, כמו לאורך הנילוס, וכך במקרה של הפרת והחידקל. תלותם של התושבים במקורות המים, הביאה לאלו הנמצאים בקרבתם עושר מאז שחר ההיסטוריה, והאיצו את תהליך העיור סביב אותם מקורות מים. תהליך דומה בזעיר אנפין, אך בתקופה קדומה בהרבה התרחש ביריחו.
מקור המים החשוב ביותר בסביבה הוא מעיין אלישע , נקרא בפי הערבים עין-א-סולטן – שם הנזכר לראשונה בימי הביניים. על סגולות המעיין מסופר בספר מל"ב פרק ב:יט-כג: "יט וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, אֶל-אֱלִישָׁע, הִנֵּה-נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. כ וַיֹּאמֶר, קְחוּ-לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה, וְשִׂימוּ שָׁם, מֶלַח; וַיִּקְחוּ, אֵלָיו. כא וַיֵּצֵא אֶל-מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר יְהוָה, רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה–לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. כב וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר".
את טעמו הטוב של מעיין אלישע משייכים לאורך הדורות לפעולה האלוהית באמצעות הנביא – שליחו. חוקרים רבים ניסו למצוא הסבר מדעי לנס. לא הלאה אתכם בכל ההסברים המדעים שקראתי לגבי פעולת אלישע, אך יש אחד מעניין: בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20 נמצאו בתל יריחו חלזונות החיים רק במים מתוקים והמשמשים פונדקאים לטפיל הגורם למחלת הבילהרציה, מחלה שנגרמת מתולעים החיות במים מתוקים, המדביקות בני אדם דרך העור, וגורמות לתסמינים כמו חום, שיעול, ובשלבים מאוחרים יותר לנזק לאיברים כמו הכבד או שלפוחית השתן. החילזון משמש לתולעים כפונדקאי ביניים. אם נניח כי המים היו "רעים" בשל הבילהרציה, אז המלחת המים ע"י אלישע אכן יכלה להדביר אותה ע"י הכחדת החלזונות – אולי.
מעיין אלישע נובע בגובה 220 מטר מתחת לפני-הים. בממוצע הוא מספק כ-4.5 מיליון מ"ק של מים בשנה, המעיין מצטיין בשפיעה יציבה במשך כל עונות השנה. המעיין המשמעותי באזור הוא עין עוג'א שנמצא 14 ק"מ מצפון-מערב למעיין אלישע. כמות מימיו כ-15 מיליון מ"ק בשנה, אך הוא נמצא מחוץ לתחומי העיר.
במעיין אלישע ארע מה שנחשב בעת העתיקה נס נוסף – בריכות הרמה, במה מדובר? תושבי יריחו גילו שאם חוסמים את מקום הנביעה של המעיין, המים פורצים במקום גבוה יותר, מה שהיום קרוי באר או נביעה אַרטֶזית וכבר אסביר. התוצאה היא, שניתן להשקות שטחים הגבוהים מגובה ההיקוות הטבעית, או להפיל את המים ולנצל את הכוח שנוצר מנפילה זו כדי להפעיל למשל טחנת קמח או לאפשר כיסוי השקיה לשטח גדול יותר על ידי שימוש באמות ארוכות יותר. כיום אנו יודעים שתכונה זו אופיינית רק למעיינות שמקור מימיהם בעורקים הנמצאים במעבה האדמה מעל למקום נביעתם. לכן הם יכולים על פי חוק כלים שלובים, לעלות קרוב לגובה שבו ראשית נביעתם התת-קרקעית.
על ידי חסימת מקום נביעתו של מעיין אלישע, הועלו מי המעיין לגובה של כ-4 מטרים מעל לגובה הנביעה המקורי ונאגרו בשתי בריכות ייעודיות הנקראות בריכות הרמה. הבריכה הדרומית מבין השתיים אגרה מים שהוזרמו דרך אמת מים לשם הפעלת טחנת קמח שפעלה במקום עד אמצע המאה ה-20. היום לא נשאר דבר מהבריכות.
מעיין אלישע מוזכר לאורך ההיסטוריה במקורות חוץ רבים, אציין שני מקורות: הראשון, בספרו של יוסף בן מתתיהו "תולדות מלחמת היהודים" שכתב לפני 2000 שנים במאה הראשונה, ורק אציין שאני נעזר בספר בהוצאת מודן בתרגומו של ד"ר שמחוני, וכך כותב יוסף: "ובקרבת יריחו נמצא מקור מים חיים עשיר, אשר מימיו טובים מאוד להשקות את האדמה .המקור הזה נפתח בקרבת העיר הישנה, היא הראשונה בערי הכנענים, אשר כבש יהושע בן-נון, ראש צבא העברים, בחרב. ועל המקור הזה מסופר כי לפנים היה משחית את תנובת השדה ואת פרי העצים וגם מזיק לילודי אשה, ומימיו היו מביאים מחלה ומות לכל הברואים, אולם אחרי-כן נרפאו המים ונהפכו להיות בריאים ומפרים בידי אלישע הנביא, הוא אוהב אליהו ויורשו….)הוא) ניגש אל המקור והשליך אל המים כלי חרש (חרס) מלא מלח ואחרי כך נשא את ימין צדקו לשמים והסיך נסך לכפר את פני הארץ ולכרות איתה ברית וביקש ממנה לרפא את המים ולפתוח גידים מתוקים, ואל אלוהים התפלל ….ובתפילה הזאת, אשר הקדים לה הנביא מעשים בתבונות כפיו, ריפא את המקור…… ( מלה"י ד,ח,ג). המקור השני, במפת מידבא מהמאה השישית – נראה מבנה גדול בנוי על מעיין אלישע, וממנו זורמים מים אל יריחו. מעליו מופיעה כתובת יוונית : "לאלישע הקדוש".
ולסיום כרגיל שאלה: באיזה הקשר אמר הנביא אלישע: "כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא תִרְאוּ גֶשֶׁם וְהַנַּחַל הַהוּא יִמָּלֵא מָיִם וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם וּבְהֶמְתְּכֶם". התשובה תופיע בסוף הסרט.
