מערות המסתור במצוקי ארבל

אנחנו על מצוק ארבל, 180מ' מעל פני הים ו 380 מ' מעל הכנרת. מולינו הר נתאי על שם נתאי הארבלי שחי במאה ה-2 לפנה"ס. נתאי הארבלי היה אב בית הדין, לצידו של יהושע בן פרחיה ששימש כנשיא הסנהדרין כנראה בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס החשמונאי. השם ניתאי ניתן להר בעת האחרונה, בתקופת הבית השני לא היתה הפרדה שמית בין שני עברי הנחל. בהר ארבל והר נתאי יש מאות מערות טבעיות, שהוכשרו עם הזמן בידי האדם כדי להתאים אותן למגורים, בעיקר לשעת צרה. נתגלו כאן מטבעות מתקופות שונות – ממטבעות של יוחנן הורקנוס (‏104-‏134 לפנה"ס), ועד מטבע של הקיסר אנסטסיוס משנת ‏496 לסה"נ. כמו כן נמצאו בעשרות מערות חרסים ושברי נרות שמן שמתוארכים למאה הראשונה.

הקרב הראשון – בסביבות 161 לפנה"ס – בספר חשמונאים א פרק ט כתוב כך "כאשר שמע דמטריוס (דמטריוס סוטר הראשון היה מלך הממלכה הסלווקית בסוריה בין 162 לפנה"ס ל 150 לפנה"ס, ורק להזכיר שהממלכה הסלווקית היא נגזרת של מה שאנחנו מכנים היוונים או ממלכת אלכסנדר מוקדון) כי נקנור וחייליו נפלו במלחמה (ניקנור היה מצביא סלווקי שנשלח להלחם ביהודה המכבי ונפל בקרב השביעי, קרב חדשה ליד ירושלים), הוסיף לשלוח שנית את בקכידס ואת אלקימוס לארץ יהודה ואת הקרן הימנית איתם. (אנחנו כבר נתקלנו בבקכידס בביקור בחירבת עקד – בקכידס היה מצביא בכיר של הממלכה הסלווקית שהגיע לארץ יהודה בשנת161  לפנה"ס בעקבות מותו של ניקנור. בקכידס שהה ביהודה מספר שנים, להשגיח מקרוב על דיכוי מרד החשמונאים, ניהל ביהודה מספר קרבות, שהמוצלח מבחינתו היה קרב אלעשה, הקרב ה 8 בין החשמונאים בהנהגתו של יהודה המכבי לסלווקים בו נהרג יהודה המכבי). הם הלכו דרך הגלגלה, חנו במסילות אשר בארבל, לכדו אותה וימיתו אנשים רבים". כלומר כשבקידס עושה את דרכו מסוריה לירושלים הוא עובר כאן נלחם במקומיים וכובש את המקום.

מערות המסתור – בצוק חצבו או הוכשרו למגורים יותר מ-120 מערות שמסודרות במספר מפלסים. לעיתים יש 2-3 חדרים במערה אחת, כשגובה החדרים הוא בדרך כלל שני מטרים. אפשר לראות שבצד כל קבוצת מערות מזדקף עמוד סלע שמקשה את הגישה למקום כך שיחד עם העובדה שלחלק מהמערות ההגעה היתה בעזרת סולמות וחבלים, נוצרה תחושת בטחון והגנה ליושבי המערות. בנוסף למערות  המגורים נמנו ברחבי כפר המערות, כמה עשרות מתקנים מטויחים, רובם לאגירת מים, וכמה מקוואות-טהרה. במורד שמתחת למערות נתגלתה פזורה קרמיקה מהתקופה הרומית ועד התקופה הביזנטית. לפחות על סמך הקרמיקה לא נראה שהתקיים כאן ישוב מעבר לתקופה הביזנטית. במקומות שונים נמצאו מעברים בין מערות הנמצאות במפלסים שונים עם בעזרת ארובות חצובות או על ידי סולמות שהוצבו בתוך חדרים והיו נסתרים לצופה מבחוץ. מכלול המערות אורגן כיחידת מגורים עם חדרים פונקציונליים שנועדו ככל הנראה לבישול, לשינה ולאחסון. הרבה מהם נפגעו במהלך השנים ממפולות קשות.

הקרב השני – המלחמה השניה היא בערך 120 שנים מאוחר יותר בין הורדוס שמונה בשנת 40 לפנה"ס על ידי הרומאים למלוך על יהודה, לבין מתיתיהו אנטיגונוס השני, שבאותה עת משמש כמלך חשמונאי. הורדוס נותן עדיפות תחילה לכיבוש הגליל, ונלחם באנטיגונוס ותומכיו היהודים כאן בארבל בחורף 38-39 לפנה"ס. ההתנגדות להורדוס היתה קשה, והורדוס השקיע מאמץ גדול בקרב מול היהודים נאמני אנטיגונוס שהסתתרו במערות ארבל וחוסלו בשיטתיות ובאכזריות רבה על ידי חייליו. השיטה כללה הורדה של חיילים בארונות קשורים בחבלים לגובה פתחי המערות, ואז בעזרת מוטות ארוכים שבקצותיהם ווים, גררו לוחמי הורדוס שהיו בארונות את נאמני מתיתיהו אנטיגונוס מתוך המערות החוצה שהושלכו לתהומות. הרבה מהמורדים החליטו להתאבד. יוסף בן מתיתיהו בסיפרו תולדות מלחמת היהודים ברומאים, מספר על מקרה במהלך הקרב בין הורדוס לנאמני אנטיגונס, בו זקן יהודי אחד שנלכד עם אשתו ושבעת בניו, ולא רק שסרב בתוקף להיכנע, אלא אף מנע מבני משפחתו לעשות כך. הוא הרג את כל בניו ואת אשתו , ולפני שהתאבד בעצמו ממרומי הצוק תקף קשות את שפלותו של הורדוס השנוא.

ברגע שהורדוס עזב את הגליל בדרכו לשומרון, התלקח המרד בגליל מחדש, והוא נאלץ לחזור כדי לדכא אותו פעם נוספת. הדבר חוזר על עצמו בפעם השלישית כשהורדוס נמצא רגע לפני הטלת מצור על ירושלים,  הפעם הוא מקבל עזרה מסיבית מהצבא הרומי תחת פיקודו של סוסיוס והוא כובש במהירות את הגליל בפעם השלישית. לאחר מכן הורדוס בעזרתו של סוסיוס צר על ירושלים, ולאחר שלושה חדשים של קרבות מרים נכנעה העיר. אנטיגונוס נפל בשבי. סוסיוס והורדוס לחצו על הקיסר הרומי אנטוניוס שיוציא את מתיתיהו אנטיגונוס להורג בעריפת ראשו. חשוב לציין כי מתתיהו אנטיגונוס המלך החשמונאי האחרון היה מנקודת מבט רומית אויב קשה מאוד, ולמעשה עד מרד כר כוכבא לא היתה דמות דומיננטית כמוהו , שעמדה זמן כה ממושך נגד הרומאים.

הקרב השלישי – מי שהיה בתקופת המרד הגדול לפני 2000 שנה מפקד הגליל והגולן, מקביל למפקד פיקוד הצפון של היום, היה יוסף בן מתתיתיהו, ואני ממליץ בחום על ספרו מלחמת היהודים ברומאים. בן מתתיהו העריך עם תחילת ההתארגנות למרד הגדול בשנת 66 לספירה, שהרומאים יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל, ולכן הוא ביצר שבעה עשר מבין עשרות היישובים היהודיים מהגליל התחתון ועד הגולן. כיצד בחרו אילו מקומות לבצר?  ישנן שתי דעות שלא ארחיב בהם, אך אם בוחנים את המקומות אז אפשר להסיק שנבחרו לפי: (א) מקום טופוגרפי ששולט על הסביבה (ב) דרכי גישה סבירים (ג) יכולת לתקשר בעזרת איתות שאז זה נעשה בעזרת סימני אש מוסכמים בין הביצורים והישובים (ד) ויכולת אספקת מזון ומים. המטרה היתה, בעזרת הביצורים לחסום את דרכי הגישה של האויב. התפיסה היתה במהותה הגנה, ריכוז הכוחות התומכים במרד בתוך היישובים המבוצרים, הגנה עליהם, כדי לעכב את הרומאים ולהרוויח זמן רב ככל שניתן, וזאת כנראה בצפייה לאירוע כלשהו שיעצור את הרומאים – או עזרה מן השמים, בדומה להצלת ירושלים במסע סנחריב בשנת 701 לפנה"ס, מאורע שהשאיר רושם רב בתודעת העם (ראו אזכור בתנ"ך), או התערבות גורם זר כמו הפרתים. מי שניהל את הקרבות מצד רומי היה בשעתו אספסינוס, קיסר רומי לעתיד, שהביא גם את בנו טיטוס למערכה.  אספסיאנוס הגיע לעכו ששימשה מרכז חשוב לחיל היבשה הרומאי, ובסיס ימי חשוב ושם אירגן את צבאו למלחמה ביהודים.

כחלק מהכנת הגליל והגולן למרד הגדול והפלישה הרומית בשנת 66 לספירה, לא מן הנמנע כי גם מערות ארבל היו חלק מהמערכת שיוסף בן -מתתיהו ביצר וכינה 'המערות שסביב ים גניסר' או 'הכפר של מערות ארבל', אך חלק מהחוקרים טוענים כי לפי החומה והשרידים על הר ניתאי, שעיקר הביצור ואולי כולו היה במצוק של הר-ניתאי, ואני מזמין אתכם לצפות בוידאו על הר ניתאי.

לסיכום אוסיף שבתחום מרחב ארבל נחשפו למעשה שני יישובים יהודיים קדומים: ארבל וואדי חמאם (השם המקורי לא ידוע) שבמרכזם בתי כנסת בעלי חזות מרשימה ואציין שיש סרט יעודי לכל אחד מבתי הכנסת. לאור ההיסטוריה המקבילה של שני הישובים, אפשר להניח שאוכלוסיית שני היישובים האלה היא זו שהכשירה את המערות הטבעיות כמקלטי מצוקים. אגיד אף מעבר לכך – כפי שאמרתי בהתחלה, גם הר ארבל וגם הר ניתאי היום, נקראו כנראה בשם ארבל בתקופה הרומית, ולכן יכול להיות שחלקן של הקרבות בתקופת המרד הגדול, ואולי אף מרביתן, היו במערות הר ניתאי ולא ארחיב כאן מעבר לכך.

וכרגיל לסיום, שאלה – ארבל היתה ידועה בתקופה הרומית בתעשיית יצור מוצר מסויים, מהו המוצר? – התשובה תופיעה בסוף הסרט