בתי-מרחץ רומיים היו מרכיב מרכזי במציאות היום יום בעת העתיקה; לא רק מההיבט הפונקציונלי, כמקום שמתרחצים בו, אלא בעיקר כגורם משמעותי במסגרת התרבותית-חברתית של אותם ימים.
אנחנו נמצאים בשטח הישוב המקורי אמאוס, ואף על פי שהקדשנו לו ווידאו יעודי, אנחנו נקדיש את הווידאו הזה לבית המרחץ הרומי הנמצא כ 200 מטר מהכניסה לאמאוס. שמה של העיר אמאוס הוא שם יווני, ובעברית נקראת העיר חמת על שם מרחצאות המים שהיו במקום בעבר, שכן העיר התפרסמה כ"מקור מים יפים ונווה יפה" כפי שמופיע במדרש קהלת רבה ז ", כלומר אתר של מרגוע ומרחצאות.
בתקופת המרד הגדול של העם היהודי ברומאים בשנים 66-70 לספירה, התיישב באמאוס הלגיון החמישי הרומי -מקדוניקה. לאחר דיכוי המרד, הקיסר אספסיאנוס הפך את אמאוס לקולוניה ושינה את שמה לאמאוס ניקופוליס שפירושו עיר הניצחון – ע"ש אלת הניצחון ניקה.
המעיינות החמים באמאוס שהבארות המקוריים שלה מאות מטרים צפונה מכאן, משכו אליה מתיישבים רבים, נבנה בה בית מרחץ גדול, שאת חלקו נראה היום במסגרת המגבלה שלא ניתן להכנס פנימה מחשש למפולות. סגולות המרפא של מימי אמאוס נזכרות גם בכתבי הסופרים הביזנטים הקושרים אותן עם ביקורו של ישו במקום.
עיר רומית טיפוסית כללה בתי מרחץ ציבוריים, אלה שימשו את הבאים לרחוץ בו בצוותא. בבית המרחץ עמדה מערכת חדרים שכללה בדרך כלל: מלתחה ששימשה להתפשטות ולאחסון הבגדים (אפודיטריום), חדר מים קרים (פריגידריום), חדר מים פושרים (טפידריום) וחדר מים חמים (קלדריום) כשמיקום החדרים יכול היה להיות שונה בין בית מרחץ אחד לאחר. בית מרחץ כלל מערכת הנדסית מורכבת, שכללה בין השאר, הובלת מים באמות, הזרמת המים לחדרים השונים, חימום מתחת לרצפה שהתבסס על רצפה כפולה ולעתים גם חימום קירות, ובו בזמן גם בידוד מהחדרים הקרים שניזונו מאותה מערכת מים.
בערים הגדולות התפתח מסביב למרחץ מרכז רב פעילות שכלל מרכז ספורט, דוכנים, ועוד.
בימיה הראשונים של הקיסרות היו המרחצאות מעורבים לנשים ולגברים, אולם עד שהגיעו המרחצאות לארץ ישראל כבר נאסר הדבר. לעתים היו מרחצאות נפרדים לגברים ולנשים, אולם לרוב בוצעה ההפרדה לפי שעות.
העירום עצמו לא הפריע לרומאים, וההמצאות יחד של בני אדם עירומים במהלך הרחיצה נתפסה כדבר נורמלי, ואף בעיני היהודים. בתי המרחץ הרומיים התקבלו בחברה היהודית ללא כל רמז להסתייגות קשה.
אולם בית המרחץ הרומי היה מקום שמעבר לטיפוח הגוף, הוא היה מקום לחיי חברה. זה היה מקום מפגש, מוקד של פעילות חברתית ענפה, ומקום שבו באה התרבות הרומית לידי ביטוי מלא: מפעל בנייה טכנולוגי של הימים ההם, נוחות ופאר, ותרבות הפנאי.
לא נרחיב, אבל ישנם לא מעט סיפורים על חכמי ישראל, ועל שיחות הנערכות ביניהם לבין תלמידיהם במרחץ, וכן הלכות הנוגעות לרחיצה במרחץ על חלקיו השונים, אלו מעידים על קבלה של בית המרחץ הרומי בחיי היהודים.
המרחץ באמאוס הוקם כנראה לאחר שהוענק לאמאוס מעמד של עיר (פוליס) בידי הקיסר אלגבלוס בשנת 221. המרחצאות השתמרו למרות או בשל מספר אירועים. עם הכיבוש המוסלמי בתחילת המאה ה – 7 לספירה, המוסלמים הורסים ומחריבים את העיר. במהלך כיבוש הארץ בשנת 636 מת כאן אבו עובידה, מפקד הגייסות המוסלמים יחד עם עשרים וחמישה אלף חיילים ותושבים מוסלמים, ואמאוס ננטשה בגלל מגפת הדבר. רעידת אדמה קשה שפקדה את האזור בהמשך הביאה לנטישתו הסופית והיעלמותם של המעיינות החמים שמקומם המקורי מאתיים מטר מכאן בצד הצפוני של כביש 3. אמאוס יושבה מחדש על ידי הצלבנים שמצאו את המרחצאות שוממות וכנראה עשו בהם שימוש כבמחסנים. הממלוכים ששלטו בארץ משנת 1260 ועד 1517 שאפו לחזק בכל אתר את הזיקה לאיסלם, הפכו את המרחצאות באמאוס למקום קדוש. שמו הנוכחי של המקום הוא שיח עוביד שנגזר אולי מאבו עובידה מפקד הגייסות המוסלמים בתחילת המאה ה 7.
המקום עבר שינויים מהותיים במהלך השנים, גם תפקידי חדרי הרחצה השתנו ולכן נקדיש את הדקות הבאות להבין את קונספט הבנייה של מרחצאות רומיים, שבבסיסו מערכת החימום שנקראה היפוקאוסט (hypocaust).
הקונספט נראה פשוט אך המימוש דורש ידע הנדסי מעמיק כולל גם בנושא חומרים.
בבית מרחץ, לחדר הייתה רצפה כפולה. על גבי הרצפה התחתונה היו עמודים בגובה כ-50 עד 60 ס"מ ועליהם לוחות אבן שהיוו את הריצפה של החדר החם. צמוד לקירות החדר החם, במפלס הרצפה התחתונה, בערה אש, הלהבות והאוויר החם שהאש יצרה, עברו ברווח שבין הרצפה התחתונה לעליונה ובין העמודים. בקירות החדר היו ארובות, שחיברו את החלל שבין הרצפות אל האוויר שמעל לגג החדר. דרך הארובות יצא האוויר החם וגם העשן למעלה, וכך גם קירות החדר זכו לחימום. שרידיה של רצפה כפולה זו הם סימן ההיכר הארכיאולוגי המובהק ביותר לבית מרחץ רומי.
בית מרחץ רומי טיפוסי כלל מערכת של חדרים ובהם מידות חום שונות, כפי שכבר ציינתי: חדר פושרים (tepidarium), חדר החמים (caldarium), וחדר הצוננים (frigidarium). סדר המעבר השתנה ממקום למקום, אבל ממה שהספקתי לראות, סדר אופיני היה כניסה תחילה לחדר הפושרים, לאחר מיכן לחדר החמים, חזרה לחדר הפושרים וסיום בחדר הצוננים. לחדרי הרחצה נלוו חדרים נוספים דוגמת המלתחות, רחבה לאימוני הגוף וחדר עיסוי בשמנים.
לגבי בית המרחץ באמאוס, חלקים ניכרים מבית המרחץ, שבו היו ארבעה חדרים, נותרו על תילם.
המרחצאות כאן הם מרחצאות טור, כלומר מערכת חדרי הרחצה הם צמודים אחד לשני לאורך ציר אחד שהמבקר עובר מחדר לחדר ובתום מסלול הוא חוזר על עקבותיו ויוצא מהפתח בו נכנס.
כיום כולל המרחץ 4 חדרים אך במקור הכיל חדרים נוספים בצדו הצפוני ואולי גם הדרומי. הכניסה למרחץ במתקונת המשופצת המצומצמת היתה אל חדר מספר 4 דרך הדלת שבפינתו הצפונית מזרחית. חדר מספר 4 הוא חדר הצוננים, חדר 3 פושרים, חדר 2 היה החמים (נוספה לו גומחה מרובעת בצד המערבי, מעל למעבר אל חדר ההסקה השני שהיה שם). האיסור שדיברנו עליו לגבי חפירה מחוץ לביניין לא אפשר לחופרים לקבוע את זמן בנייתו ואת התוכנית המקורית של חדר מספר 1 הבנוי מעל לחדר ההסקה הדרומי. מכל מקום, היה החדר קיים לכל המאוחר בתקופה הביזנטית לאחר שגלישת אדמה כיסתה את חומתו הדרומית של הבינין עד לגובה החלונות. החלונות האלה שהיו חלק מחדרים 2 ו 3 נועדו להכניס שפע של אור אל חדרי הרחצה מה שדרך אגב היה בניגוד למקובל בתקופה הביזנטית.
בחומה הדרומית אפשר לראות את הצינורות הנשענים על עדן החלונות והם מובילים מים לגומחה מדופנת בלבנים שרופות בחדר מס 1. נראה שבגומחא או בסמוך אליה היה מיכל מים, כך שהיו כאן שלושה מיכלי מים, אחד למים חמים מעל לחדר ההסקה, אחד למים פושרים בסמוך אליו, ואחד למים צוננים מחוץ למבנה.
הרצפה העילית בחדר 2 הותקנה על מרצפות חרס על גבי קשתות, שכבה של מלט יצוק בעובי 35ס"מ ומעליה ריצוף לוחות שיש בתוך שכבת טיח מרצפות. השענת הרצפה העילית על מערכת קשתות לבנים מקבילות בגובה של 1.60מ ולא על עמודונים איננה שכיחה בעיקר באזורים המיועדים לרעידות אדמה.
מערכת של תעלות לאספקת מים וניקוזם מקיפה את המרחץ מכל עבריו, פסיפס ופריטים מגולפים שונים מעידים כי באזור זה היו חצרות ומבנים משלימים שונים כמקובל במרחצאות רומיים.
אמאוס קיבלה חלק ממימיה ממעינות עקד שלמרגלות חורבת עקד. המים הובאו לכאן דרך שלוש אמות מקבילות שלא בטוח התקיימו בו זמנית.
וכרגיל נסיים בשאלת – מה הם המרחצאות הרומיים הגדולים ביותר וכמה אנשים הכילו? התשובה תופיעה בסוף הווידאו.
