נחל צולב וחומת המלך חזקיהו

שיתוף

אנחנו בסמוך למגדל דויד. מולנו לכיוון מזרח, רחוב דויד שנימצא מעל ערוץ נחל צולב. כשמתבוננים במפה הטופוגרפית של העיר העתיקה, יש ירידה מתונה מגובה של 780מ׳ באזור שער יפו והשער החדש, לגובה של כ 730מ' באזור שער האשפות. הגובה הטופוגרפי המייצג של מרבית שטחה של העיר העתיקה נע בין 740 ל 760 מטרים.

שני עמקים מפרידים את העיר העתיקה מהרכסים המקיפים אותה: העמק של נחל קדרון במזרח והעמק של גיא בן-הינום במערב. העמקים נפגשים מדרום לעיר העתיקה. במאות ה-10-8 לפנה"ס, מוקמה ירושלים על הגבעה המזרחית והיא כללה את עיר-דוד, העופל והר הבית שעל הר המוריה. העיר היתה תחומה בין נחל קדרון לבין הגיא שממערב לו הוא הגיא המרכזי שנקרא גם הגיא האמצעי, שחוצה את האזור מצפון לדרום, בין הגבעה המזרחית לגבעה המערבית, מאזור שער שכם לאזור שער האשפות, וגם הוא מתחבר בסופו לנחל קדרון. באופן זה היה לעיר יתרון טופוגרפי הגנתי מכל הכיוונים, למעט, מכיוון צפון.

במאה השמינית לפני הספירה ירושלים חווה שינוי דרמטי שבא לידי ביטוי בעיקר בגידול מואץ של תושבים ואזורי התיישבות. בתקופה זו קלטה ממלכת יהודה פליטים רבים מאזור שומרון, שנכבש בידי האשורים בשנת 722 לפנה"ס. בירושלים מלך אז חזקיהו שפעל להכין את ממלכתו ובירתה ירושלים להתמודד עם הצעד הבא הצפוי של האשורים, ניסיון לכבוש את ירושלים (דה"ב, לב, ה).

עד כיבוש ממלכת ישראל על ידי האשורים במאה השמינית לפנה"ס, ירושלים כללה את עיר דויד, העופל ואת הר המוריה, אבל עיר דויד הייתה בתקופה זו כבר מאוכלסת בצפיפות, ורבים מהפליטים שהגיעו לירושלים, לא יכלו למצוא מקום להתגורר בה, והחלה התיישבות בגבעה המערבית. תוך פרק זמן קצר יחסית אוכלסה כל הגבעה, עד שוליה המערביים. במהלך מחציתה השנייה של המאה השמינית לפנה"ס, התגבש היישוב בגבעה המערבית לאזור מגורים שנהיה למוקד פעילות ההתיישבות והבנייה בעיר המתפתחת במהירות, שנודע בשם 'משנה'( צפניה א י ; נחמיה יא ט).

נחל צולב שתחילתו בסמוך למקומנו, היווה את גבולה הצפוני הטבעי של ירושלים לאחר ההתישבות בגבעה המערבית. נקודת התורפה של ירושלים הייתה תמיד בגבולה הצפוני והרחבתי מעט בנושא בווידאו על שער הפרחים. החלק הצפוני הוא יותר מישורי, מה שמאפשר התארגנות נוחה לאלה המנסים לכבוש את העיר, כשמדובר בכלי מלחמה גדולים שדורשים מישור רחב, ושטח מישורי גם מאפשר לארגן כוחות רבים בצורה נוחה. לכן לא פלא, שלאורך ההיסטוריה נכבשה העיר תמיד מצפון. מהסיבה הזאות הכילו תושבי ירושלים את נבואתו של ירמיהו: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ“ (ירמיהו א, יד) על עירם, ולכן חשיבותו הגדולה בעת ההיא של נחל צולב.

הממצא הארכיאולוגי מספק נתונים רבים על הגידול במספר האוכלוסיה בירושלים. חזקיהו נוקט בצעדים להכנת ירושלים לקרב מול האשורים ובונה מערכת ביצורים שכוללת בין השאר חומה רחבה המקיפה את איזור היישוב הקדום והחדש גם יחד, ומערכת אספקת מים שלא אפרט לגביה בווידאו הזה.  נחל צולב או הגיא הצולב הוא היחיד החוצה את השטח ממערב למזרח, ומכאן שמו.

תחילתו של הגיא היא בסמוך  למגדל דויד, וכיוונו מזרחה עד שמתחבר לגיא המרכזי מתחת להר הבית. לאורך הגיא עוברים כיום רחוב דוד ורחוב השלשלת, יחד הם מהווים ציר ארוך בשוק של העיר העתיקה.

לשער יפו, קדם בתקופה הצלבנית שער שנקרא שער דוד, שהוקם ממזרח לשער הנוכחי. כדאי להתיחס למפת קמבריי מהמאה ה-12, שם ניתן לראות את המצודה ששמה דויד (Porta David), שבצמוד אליה שער, כלומר עוד בתקופה הצלבנית היה כאן שער ששמו דויד. לפי המפה, שם הרחוב משער זה הוא דויד (Via David), ואם נתקדם למדרגות השוק נראה שגם הוא נקרא דויד, כלומר שלפחות במהלך 800 השנים האחרונות, שם הרחוב לא השתנה. מכיוון שהנחל ממשיך להוות אגן ניקוז טבעי, שולבו ברצפת רחוב דוד עשרות פתחי ביוב בצפיפות של אחד לכל מטרים בודדים כדי לאפשר גישה קלה לצנרת במקרה של סתימה.

הצלבנים בהנהגתו של גוטפריד מבויון, שהוביל לכיבוש העיר ושליטה צלבנית בירושלים בשנת 1099, היו הראשונים שקירו את הרחובות לאורך הנחל, כחלק מפעולות פיתוח השווקים בירושלים, ונראה כי בשלב זה קיבל הרחוב את הפניה הכפולה בנקודת המפגש עם הקארדו המערבי. מאז לא ניתן לצעוד ישירות לאורך תוואי הנחל, אלא בנקודה זו – יש לפנות ימינה כמה מטרים, ושוב שמאלה לכיוון מזרח ברחוב השלשלת שקרוי על שם שער השלשלת המוביל להר הבית. אנחנו נמשיך ברחוב היהודים לכיוון דרום כ-50מ'.

מימצא מפתיע היה חשיפת שרידיה של החומה הרחבה במדרון הצפוני של הגבעה המערבית על ידי פרופ' נחמן אביגד. את שרידיה של חומה זו אנו רואים ברחוב פלוגת הכותל שבצפון הרובע היהודי, 50מ' דרומית לאפיק נחל צולב. הנסיבות ההיסטוריות קושרות את בניית החומה הרחבה למלך חזקיהו, שבימיו נתעורר הצורך להגן על ירושלים, ובעיקר על רובע 'המשנה' שבגבעה המערבית, בפני פלישה אשורית אפשרית.

החומה הרחבה נבנתה בצפונה של הגבעה המערבית כדי להגן על העיר בקטע שבו אפיק נחל צולב אינו עמוק מספיק. החומה נבנתה בהתאמה מלאה למיתאר הטופוגרפי של המדרון הצפוני של הגבעה המערבית, כשהיא עושה תפנית רחבה בקו מהלכה כדי לעקוף מדרום את הגיא הקטן היורד ממרכז הגבעה צפונה אל נחל צולב. החומה הגנה על ירושלים בזמן המצור שהטיל סנחריב על העיר, בשנת 701 לפנה"ס . לפי עדות המקרא, בדרך נס הוכה מחנה אשור ונסוג מן העיר (מלכים ב, יט לה-לו).

ייתכן שחומה זו בשילוב אפיק נחל צולב הן אחת הסיבות שתרמו לאי יכולתו של צבא סנחריב להבקיע אל העיר.

חשיבותו של הנחל כמחסום טופוגרפי טבעי ירדה בתקופת הורדוס עם התרחבות העיר צפונה ובניית החומה השניה. גיא נחל צולב הפך לרחוב פנימי בעיר שניצל את הטופוגרפיה, ואיפשר מעבר נוח יחסית ממערבה של העיר למזרחה. כמו כן הוא חיבר בין שני רחובות הקארדו – הקארדו העליון ששירת את התנועה בגבעה העליונה והסתיים כ-100מ' ממזרח לשער ציון, ניתן לראות אותו כאן, והקארדו שבעמק, שמוצאו 20 מטר מהראשון, היום רחוב הגיא ששימש את תושבי השכונות הנמוכות ששכנו למרגלות הר הבית והוא הסתיים בפשפש הבורסקאים בסמוך לשער האשפות. שתי הדרכים, שני צירי האורך, נסללו בתקופה הרומית-ביזנטית כרחובות האורך הראשיים של ירושלים.

ולסיום כרגיל שאלה: לאורך תקופת בית שני, מה שמה של החומה הצפונית ביותר שנבנתה ביורשלים. התשובה תופיע בסוף הסרט.

איך מגיעים לשם?

מקורות מידע

  1. שם הספר: ירושלים בימי בית ראשון: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, עורכים: דוד עמית ורבקה גונן, בהוצאת: יד יצחק בן-צבי
  2. האינציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

אזכור בתנ"ך

  1. דברי הימים ב פרק לב פסוק ה
  2. צפניה פרק א פסוק י
  3. נחמיה פרק יא פסוק ט
  4. ירמיהו פרק א פסוק יד

אתרים קשורים