אפיק נחל קדרון מלווה את ההיסטוריה של ירושלים והעם היהודי מזה אלפי שנים. הנחל יוצא מצפון לעיר העתיקה ואתם יכולים לראות בסרט את מסלולו באזור ירושלים, וכך במפה רחבה יותר, כאן רואים שחלק משמעותי ממסלולו לאורך 34ק"מ עובר במדבר יהודה, ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אָבְנת. עוד נקודה אחת חשובה לגבי נחל קדרון, שבערבית נקרא ואדי א-נאר: מאחד מאפיקיו במדבר יהודה יוצאת אמת מים ארוכה, שנבנתה בתקופת החשמונאים, שהוליכה מי שיטפונות מנחל קדרון למצודת הורקניה, ואנצל את ההזדמנות להזמין אתכם לצפות בוידאו על מצודה זו.
לאורך ההיסטוריה הקדומה, לנחל קדרון היו מספר תפקידים מהותיים בחיי היום יום בירושלים ואני אפרט כמה מהם:
נתחיל בכך שנחל קדרון היווה את גבולה המזרחי של ירושלים. אפשר להסיק את זה ממספר אירועים בתנ"ך, לדוגמא, במרד אבשלום, כשדוד בורח מבנו אבשלום ועוזב את ירושלים, הנחל מצוין כגבול העיר כפי שכתוב בספר שמואל ב, פרק טו: "וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר".
דוגמא נוספת – כשמצווה שלמה את שמעי בן גרא לא לעזוב את ירושלים עקב קללת שמעי בן גרא את דויד בזמן שדויד ברח מאבשלום, ורק אציין שהכעס של שמעי כנראה נבע מכך שראה את דויד אשם בהריגתו של אבנר בן נר שר צבאו של שאול, ואיש בושת בנו של שאול, אז כך כתוב בספר מלאכים א, פרק ב: "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה-לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶת-נַחַל קִדְרוֹן–יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי מוֹת תָּמוּת: דָּמְךָ, יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ." ודוגמא אחרונה – בספר ירמיהו פרק ל"א, מוזכר נחל קדרון כאחד הגבולות שמסמלים את בניין העיר ירושלים באחרית הימים, "וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם."
אנחנו צופים על מורד הר הזיתים שתוחם בקטע לפנינו את נחל קדרון ממזרח. פרוס לפנינו בית הקברות היהודי שמשתרע בחלקו המרכזי והדרומי של ההר. זהו אתר הקבורה הגדול ומהקדומים שבאתרי הקבורה בירושלים. במהלך דורות רבים נוספו כאן רבבות של כוכים, מערות קברים ומצבות. השילוב של נבואת אחרית הימים בספר יואל פרק ד, לפיו, במקום הזה ישפוט אלוהים את העמים באחרית הימים, יחד עם הקרבה להר הבית, הפכו את העמק כאן, לאתר קבורה מבוקש כבר מתקופת בית ראשון. קיומו של שדה הקבורה מזרחית לנחל, הוא הוכחה נוספת לכך שנחל קדרון היווה את הגבול המזרחי של העיר, שהרי הקבורה התבצעה מחוץ לגבולות העיר. הקוברים בכל הדורות חיפשו בעיקר מקומות משופעים מחוץ לעיר, בהם לא היה ניתן להשתמש בקרקע לשימושים כמו מגורים או חקלאות, ועדיף מקומות בהם הסלע קשה יותר, מה שהעלה את הסיכוי להשתמרות מערת הקבורה לאורך זמן.
תפקיד נוסף לנחל קדרון – הוא שימש כמקום ביעור עבודה זרה, למשל בימי אסא מלך יהודה ששלט בשלהי המאה העשירית ותחילת המאה התשיעית לפני הספירה, וכך כתוב בספר מלאכים א, פרק טו: "(יא) וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִד, אָבִיו. (יב) וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים, מִן-הָאָרֶץ; וַיָּסַר, אֶת-כָּל-הַגִּלֻּלִים, אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֲבֹתָיו. (יג) וְגַם אֶת-מַעֲכָה אִמּוֹ, וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה, אֲשֶׁר-עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת, לָאֲשֵׁרָה; וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת-מִפְלַצְתָּהּ, וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן".
כך גם בתקופת יאשיהו שמלך ביהודה במחצית השניה של המאה השביעית לפני הספירה, וכך כתוב בספר מלאכים ב, פרק כג: "וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם, אֶל-נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן, וַיָּדֶק לְעָפָר; וַיַּשְׁלֵךְ, אֶת-עֲפָרָהּ, עַל-קֶבֶר, בְּנֵי הָעָם."
תפקידיו של הנחל נגזרות ממיקומו, בגבולה המזרחי של ירושלים – בסמיכות למקדש, אך מחוץ לעיר, על סף המדבר. כן אפשר לנצל אותו למטרות שאינן אפשריות בעיר עצמה, לדוגמא: קבורה, ביעור עבודה זרה, ובכלל שימושים הקשורים בטומאה, כולל הוצאת פסולת המקדש אל הנחל. הפסולת, עניינה קדושה שבטל שימושה, במובן מה, זהו היפוך של מציאות עבודת ה' והחיים במקדש, ולכן הם מוצאים אל מחוץ למקדש, אך בסמיכות לו.
נחל קדרון עובר על סף המדבר ונשפך אל ים המלח. מחד, הנחל מפריד בין העיר ובין המדבר, אך מאידך, הנחל מחבר במידת מה את העיר אל המדבר באמצעות הדרך המובילה אליו. מצד אחד תפקידיו הם כסמל למקום הטומאה, החולין והמוות. אך הוא מאפשר לקיים חיים ואת חיי הטהרה בירושלים.
נחל קדרון הוא אחד מאגני הניקוז המזרחיים הגדולים של ירושלים, עיר שמקור המים שלה ומערכות הולכת המים אל בריכות האגירה שלה היו בין הגורמים המכריעים שהכתיבו את מקום היווסדה ואת כיווני התפתחותה.
במרכז שטח אגן ההיקוות של נחל קדרון נמצאת העיר העתיקה. אגן נחל קדרון כולל בתוכו אגני-ניקוז משנִיים הזורמים אליו מכמה כיוונים, ובהם נחל אגוז או בשמו הערבי ואדי ג'וז בצפון והנחלים גֵּיא בֶן הִנֹּם ואצל בדרום. נחל קדרון נמוך ועמוק באופן משמעותי, לכן, כל שאר הנחלים באזור ירושלים הקדומה נשפכו אליו: בנוסף לנחלים שציינתי אוסיף גם בצפון את נחל בית זיתא (מדרום לשער האריות של היום), בהמשך, הגיא המרכזי.
הנחלים שהזכרתי הם שעיצבו את הטופוגרפיה הקדומה של העיר ותחמו את גבולותיה. אזכיר עוד נחל אחד קטן יותר: נחל העֵרֶב או נחל צולב – עובר ברחוב דוד (משער יפו) ואח"כ ברחוב השלשלת עד שנשפך לגיא המרכזי באיזור שער השלשלת של היום. חשיבותו של נחל זה היא בכך שעם הרחבת העיר מערבה, הוא היווה את גבולה הצפוני של הגבעה המערבית.
לשם קדרון יש מספר משמעויות שונות: האחת, מלשון קדרה כיוון שצורת נחל קדרון המזרחי, במקום בו נשפכים אליו גיא בן הינום והגיא המרכזי, היא צורת מכתש כדגם קדרה לבישול. משמעות אחרת מלשון קדר כיוון שהחלק התחתון של הנחל מוקף הרים ולכן הוא אפל וקודר בחלק משעות היום. משמעות אחרת מתייחסת אף היא לפירוש המילה "קדר" כ"חושך", אך היא מתייחסת לנחל כמקום של קבורה וטומאה. משמעות נוספת היא זרח, שכן הנחלים הרוחביים של ארץ ישראל קולטים במדרונם הפונה דרומה את קרני השמש הזורחות עליו במשך כל שעות היום, ואכן, נחל קדרון מכונה בערבית ואדי א-נאר שמשמעו נחל האש. השערה רביעית מייחסת את מקור שם הנחל לבתי המלאכה של הקדרים שהיו בו.
המיפוי הארכיאולוגי מצביע על הימצאותן של גִתות, טרסות, בתי-בד ובורות-מים רבים באגן הקִדרון. אלה מעידים גם על קיומה של פעילות חקלאית בשטחים הסמוכים לעיר. אולי נושא נוסף חשוב שקשור לנחל קדרון והוא העומר. העומר היה קורבן התבואה הראשון שהביאו בני ישראל לבית המקדש, מן השעורה המבשילה תחילה בחג הפסח כפי שמצווה בספר ויקרא פרק כג. רק לאחר הבאת העומר מותר היה לאכול מהתבואה החדשה. כפי שמתואר בתוספתא מנחות י' (הלכה ה), "עמר היה בא מבקעת בית מקלה של נחל קדרון, מוקדמת היתה". כלומר, מן המדרון הדרומי והחם של נחל קדרון הביאו את העומר לבית המקדש הסמוך לנחל קדרון — התבואה הראשונה, כנראה מהאזור הקרוי "שדמות קדרון" (מלכים ב, כג). משום כך היתה השעורה של נחל קדרון חלק מהקדושה של הר הבית. ולסיום כרגיל שאלה, לאורך עמק קדרון, באזור הקרוב להר הבית, שלושה קברים מונומנטלים, מה שמם. התשובה תופיעה בעוד בסוף הוידאו.
