לאחר כ-20 שנים אצל לבן הארמי, אביהם של לאה ורחל, מקבל יעקוב את ההוראה לחזור לארץ כנען: (בראשית לא:ג) "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ:", יעקוב יוצא מארם נהריים שמיקומה בצפון סוריה-דרום מרכז טורקיה, לפגוש את אחיו עשיו שלא ראה מאז התפוצצה פרשת ברכת הבכורה,וכך כתוב בספר בראשית פרק לג לאחר שהסתיים המפגש: "טז וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה,” שעיר זו ארץ אדום: "יז וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת; וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקוֹם סֻכּוֹת." העיר סוכות נמצאת בעבר הירדן המזרחי, ומזוהה עם תל דיר עלא. על החשיבות האסטרטגית של הבסיס הצבאי כאן עבור צבא דוד המלך, בהמשך. אנחנו 2 ק"מ צפונית לנחל יבוק או א-זרקא בשמו הערבי, אחד הנחלים הראשיים בירדן, אנחנו 3 ק"מ מזרחית לנהר הירדן וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם. זיהוי המקום מתבסס בין השאר על התלמוד הירושלמי, בו זוהתה סוכות עם יישוב שנקרא בתקופת חז"ל בשם "דרעלה", אכן דומה לדיר עלא. לפני שאמשיך אפתור בלבול שאני משוכנע שנוצר אצל חלק מהצופים – במקרא יש שתי ערים בשם סוכות. העיר הראשונה היא התחנה השניה במסלול יציאת בני ישראל ממצרים וכך כתוב בספר שמות פרק יג: "כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה:". אנחנו מדברים היום על סוכות השניה היא תל דיר עלא. יש מספר אזכורים לסוכות שבתל דיר עלא במקרא.
בספר יהושע פרק יג, נזכרת העיר סוכות כחלק מנחלת שבט גד. ספר שופטים פרק ח מתאר את סיפור רדיפת גדעון בן יואש השופט את מלכי מדין זבח וצלמונע. המדיינים היו עם נוודים שוכן מדבר, צאצאיו של מדין בן אברהם וקטורה. המדיינים ישבו באזור צפון-מערב חצי האי ערב, מזרחית לים המלח ובערבה. באופן חזרתי, הם נהגו לפשוט על בני ישראל, בעיקר אבל לא רק בתקופת השופטים. אני מצטט תוך כדי דילוג על מספר פסוקים: "ד וַיָּבֹא גִדְעוֹן, הַיַּרְדֵּנָה; עֹבֵר הוּא, וּשְׁלֹשׁ־מֵאוֹת הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, עֲיֵפִים, וְרֹדְפִים. ה וַיֹּאמֶר, לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת, תְּנוּ־נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם, לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי: כִּי־עֲיֵפִים הֵם–וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, מַלְכֵי מִדְיָן. ו וַיֹּאמֶר, שָׂרֵי סֻכּוֹת, הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה, בְּיָדֶךָ: כִּי־נִתֵּן לִצְבָאֲךָ, לָחֶם. ז וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן–לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע, בְּיָדִי: וְדַשְׁתִּי, אֶת־בְּשַׂרְכֶם, אֶת־קוֹצֵי הַמִּדְבָּר, וְאֶת־הַבַּרְקֳנִים. ח וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל. פנואל נמצאת 8ק"מ מזרחית לסוכות בקרבת היבוק, דרך שנמשכה, סביר להניח שעתיים בהנתן רמת העייפות של חיילי גדעון. תגובת אנשי פנואל כאנשי סוכות, הם לא יספקו מזון לגדעון וחיליו.…"יב וַיָּנֻסוּ, זֶבַח וְצַלְמֻנָּע, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵיהֶם; וַיִּלְכֹּד אֶת־שְׁנֵי מַלְכֵי מִדְיָן, אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע, וְכָל־הַמַּחֲנֶה, הֶחֱרִיד"….
אזכור נוסף של סוכות בספר מלכים א:ז:מו, שם מסופר על שלמה המלך שיצק את כלי בית המקדש הראשון בסמוך לסוכות, וכך כתוב: "מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ, בְּמַעֲבֵה. הָאֲדָמָה, בֵּין סֻכּוֹת, וּבֵין צָרְתָן".
יגאל ידין היה פרופסור לארכיאולוגיה והרמטכל השני של מדינת ישראל. זווית מעניינת לשני מאורעות מפורסמים שמתייחס אליהם יגאל ידין במאמרו: "עמק סוכות במערכות דוד ואחאב", ואני אתייחס רק למקרה אוריה החיתי ובת שבע, בו דוד שכב עם בת שבע בזמן שבעלה אוריה נמצא בשדה הקרב. בת שבע נכנסה להריון ודוד שחרר את אוריה לחופשה כדי שישכב עם בת שבע כדי שאוריה יחשוב שהילוד שלו. אוריה סרב בתוקף (שמואל ב:יא) "יא וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל-דָּוִד, הָאָרוֹן (ארון הברית) וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה." כלומר בעוד חבריו לנים בסוכה, הוא לא ישן בבית. אני פותח סוגריים ומציין שהניקוד במקרא הוסף מאות שנים לאחר תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבי התנ"ך לקובץ סגור. איך זה קשור לענינינו? – יגאל ידין טען ?שבמקום "בַּסֻּכּוֹת" צריך להיות "בְּסֻּכּוֹת", כלומר בישוב סוכות. ידין העלה מספר סימני שאלה:
א. מדוע יש להניח את ארון-הברית בסוכה, בעוד שמקומו הרגיל עד לבניית המקדש היה באוהל?
ב. האם הגיוני שמפקד הצבא ואנשי הצבא-הסדיר יחנו על פני שדה פתוח ללא מחסה, וזאת בעת מצור ממושך וארוך; בעוד שצבא המילואים, אנשי יהודה וישראל, התגוררו בַּסֻּכּוֹת? לפי ההסבר המקובל, חנו ארון-הברית, וצבא המילואים, והצבא הסדיר סמוך לרבת-עמון.
ג. האם הגיוני שדוד יסכן את ארון-הברית שהובא רק זמן קצר קודם לכן לירושלים, ושכבר נשבה פעם בידי הפלשתים, ולשלוח את הארון עד לרבת-עמון הרחוקה בעוד דוד בירושלים?
ד. אם חנה באמת כל צבא המילואים סמוך לרבת-עמון, כיצד ניתן ליישב עובדה זו עם עצת יואב בן צרויה מפקד הצבא לדוד: (שמואל ב:יב) "כח וְעַתָּה, אֱסֹף אֶת-יֶתֶר הָעָם (צבא המילואים), וַחֲנֵה עַל-הָעִיר, וְלָכְדָהּ:" ועם המסופר לאחר מכן: "כט וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת-כָּל-הָעָם, וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה (רבת עמון); וַיִּלָּחֶם בָּהּ, וַיִּלְכְּדָהּ:" ?
החלפת "בַּסֻּכּוֹת" ל- "בְּסוכות" פותרת את כל סימני השאלה.
ועכשיו על החשיבות האסטרטגית של המקום: עמק-סוכות היה הבסיס הצבאי האסטרטגי החשוב ביותר להבטחת שלטונו של דוד המלך, ובהמשך של שלמה המלך. בשלב הגיאוגרפי הראשון של מלחמות דוד שהיו מכוונות נגד שכני ישראל הקרובים, בעיקר הפלשתים, היה לדוד את היתרון של לחימה כשהוא חוזר ויוצא לקרבות מתוך מרכזו בירושלים. יתרון זה הוא שנתן לו את האפשרות להעתיק את צבאו במהירות לכיוונים שונים, כשירושלים משמשת כבסיס אסטרטגי לוגיסטי עיקרי. המצב שונה ברגע שדוד העביר את מרכז הכובד כלפי ממלכות הארמים, היתרון של מרכז אסטרטגי לוגיסטי נעלם; קווי-התחבורה הארוכים והבלתי-בטוחים שוב לא אפשרו לו להוסיף ולהשתמש בירושלים כבבסיס האסטרטגי הראשי; והיה עליו לכונן "בסיס אסטרטגי קדמי". לטענת ידין, עמק סוכות היה הבסיס האסטרטגי הקדמי האידיאלי למטרותיו של דוד, מהסיבות הבאות:
א. עמק-סוכות נמצא על קו הדרך הקצרה ביותר שבין דמשק לירושלים. כמו כן הובילה מכאן הדרך הבטוחה ביותר לעבר שומרון. עובדה אחרונה אך חשובה ביותר, ממש כמו היום, דוד לא נשען רק על הצבא המקצועי הסדיר, זה שבסיסו בירושלים, אלא גם על צבא המילואים שהיה מגויס מחבלי-הארץ שהיו בהם ריכוזי אוכלוסיה גדולים, וכמות גדולה של מילואימניקים הגיעו מקרב תושבי הר אפרים.
ב. הנתונים הטופוגרפיים של עמק-סוכות מאפשרים להגן עליו בכוחות מעטים. תוחמים אותו הירדן ממערב, היבוק מדרום ודרום-מזרח, רכס ההרים הגבוה ממזרח וצפון-מזרח וערוצי נחלים מצפון.
ג. העמק עשיר במשאבים טבעיים. יש בו שפע של מים, מרעה לצאן ולבקר ותנובה חקלאית. העמק שימש באותם זמנים מרכז לתעשיות המתכת, וכדוגמה מה שהזכרתי לפני רגע – את הסיפור המקראי על יציקת כלי-הנחושת לבית-המקדש, שהוקם על ידי שלמה כאן בסוכות.
ד. שלטונם של דוד ושל שלמה בחבל-ארץ זה היה יציב ואיתן ולא אנמק מעבר לכך, ואני ממליץ בחום לקרוא את המאמר במלואו.
ב1967 בחפירות כאן בתל, על רצפת אחד המבנים נחשפה על גושי טיח כתובת המזכירה נביא בשם "בלעם ברבער", המזוהה עם בלעם בן בעור המוזכר בספר במדבר פרקים כב–כד. זהו הממצא החוץ-מקראי הראשון המזכיר את בלעם בשמו, ומצביע על כך שהיה נביא ידוע וחשוב גם מחוץ לישראל. הכתובת שמתוארכת לסביבות שנת 800 לפנה"ס, נמצאה שבורה וחסרה, ושחזורה הוא משוער. סביר שמדובר בשני חיבורים כשחיבור אחד פותח במילים: "ספר בלעם בר בעור איש חוזה אלוהין הוא. ויאתו (באו) אליו אלוהין בלילה ויחז מחזה כמשא אל. ויאמרו לבלעם בר בעור.." והכתובת ממשיכה. ניתן ללמוד רבות משני החיבורים המרתקים על האמונות בקרב האוכלסיה באזור, ועל החברה באותה עת. השפה היא כנראה בניב אזורי של הגלעד, היא קרובה למואבית ולעברית מקראית. אקרא את הפסוקים הראשונים בספר במדבר פרק כב: "א וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. ב וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. ג וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב-הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא. ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. ו וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר. ז וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם וַיָּבֹאוּ אֶל-בִּלְעָם וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו דִּבְרֵי בָלָק." ההמשך ידוע, הקללות הפכו לברכות. בלעם בן בעור לא היה מבני ישראל, אולי ארמי ואולי עמוני. בעל כורכו או מרצונו בירך את ישראל, ועל כך הוא זכור לטוב.
מקווה שהוספתי לכם ידע על סוכות המקראית הסמוכה ליבוק ולירדן, ולסיום כרגיל שאלה: יש קרב צבאי של אחאב שבו נכללת המילה סוכות. נגד מי נלחם אחאב מלך ישראל? התשובה כרגיל בסוף הסרט.
