עין קלט ואספקת המים ליריחו בעת העתיקה

המטרה שלנו בסרט היא להבין למה שימשו מי נחל פרת בתקופות השונות, מתקופת החשמונאים דרך תקופת הורדוס ואף עד ימינו, במהלך אלפיים ומאתיים שנים. מה מקור המים ומה היה תכנון האמות להבאת המים ליעדם.

למה שימשו המים – החשמונאים בנו ביריחו, מכלול של ארמונות חורף, שחלקו עבר לאחר מכן בנייה מחדש של הורדוס. תחילת פעילותם של החשמונאים במערב בקעת יריחו הייתה בתחום הפיתוח החקלאי. על פי המקורות, גידלו כאן עצי תמר ושיחי אפרסמון. מפרי עצי התמר הפיקו בעיקר תמר יבש ששימש למאכל לאורך זמן, וגם ליצור שכר ויינות. משיחי האפרסמון הפיקו בשמים ותרופות. מכיוון שהתמר הוא העץ הזקוק לכמויות המים הגדולות ביותר מבין עצי הפרי כבר ניתן לומר שבהבט של צריכת מים ניתייחס בהמשך רק לצריכת המים שלו ולא לאפרסמון או גידולים מישניים.  

צרכן מים שני עיקרי הוא הבריכות הרבות וכמות מקוואות גדולה באופן יוצא דופן שנבנו בארמונות החורף של החשמונאים והורדוס. על המבנה המיוחד של מקוואות הטהרה שם ועל הסיבות לריבוי המקוואות נדבר בוידאו היעודי על ארמונות החורף ביריחו. שם גם אתייחס לדיני הטהרה במקוואות שהם מורכבים ומבוססים על פירוש המלים כפי שמופיע בספר וויקרא פרק יא פסוק לו – "אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור", רק דבר אחד אציין כי רק מים המגיעים בכוחות עצמם אל מקום הטבילה הם טובים לטהרה, ולצורך העניין, החשמונאים השתמשו במקורות מים שהם בעיקרן מעיינות. עשרות בריכות ומקוואות טהרה צורכים כמות משמעותית של מים, אך עדיין, צריכת המים המשמעותית ביותר נועדה לגידולי חקלאות באזור בקעת יריחו.

גידול תמרים – ככל הנראה, גידול התמרים בארץ ישראל החל להיות משמעותי בתקופת בית שני כלומר מלפני 2500 שנים בערך. האם היו אלו יהודים שחזרו מבבל לאחר הצהרת כורש, שם למדו את סודות גידול התמרים, או אולו היו אלה תושבים אשר הוגלו לכאן מאזור הפרת והחידקל או ממצרים על ידי הבבלים והם שפיתחו את הענף הזה, או אולי היה זה סטראטאפ חקלאי מקומי, אין תשובה ברורה. כמה נתונים מעניינים: (1) לפי מחקרים בנושא גידול תמרים בתקופת בית שני עד תקופת התלמוד, גדלו בבקעת הירדן לפני 2000 שנים, תמרים בשטח של כחמשת אלפים דונם. היום דרך אגב מגדלים בבקעת הירדן עצי תמרים על שטח של חמישה עשר אלף דונם, כלומר פי 3. (2) נניח שצפיפות הגידול היתה זהה להיום, כלומר בכל דונם – 12.5 עצים. בחשבון פשוט, גידלו לפני 2000 שנים מעל ל 62,000 עצי תמר.

אין לי מידע על כמה מבין העצים גדלו באזור בקעת יריחו, אך לא הטעה יותר מידי אם אניח שגדלו באזור הזה 25,000 עצים בהשוואה ל 50,000 שמגדלים כאן היום.

במהלך כל שנה, כל דונם של עצי תמר מקבל 2000 קוב מים, כלומר שכל עץ מקבל 160 קוב מים, משמעו 160,000ליטר מים לעץ בשנה, ורק לשים דברים בפרופורציה, באותה תקופה, כלומר משלהי בית שני ועד תקופת התלמוד, צריכת מים שנתית של תושב ממוצע היתה 7 קוב מים לשנה בהשוואה ל 160 קוב לעץ תמר. בהמשך נראה מדוע המידע הזה מאוד חשוב.

ולסיום הפרק על תמרים, נושא האיכות – איכויות התמר היבש הארץ ישראלי היו חסרות תקדים ביחס למקובל באותה העת, על כך עדויות רבות. ארץ ישראל בתקופת הבית השני המשנה והתלמוד קיבלה את עיקר פרסומה ברחבי האמפריה הרומית בשל הפקת שמן האפרסמון, בשל גידול תמרים ליבוש ששימשו למאכל לאורך כל השנה, וגם בשל האספלט בים המלח ובנחל חימר וכמובן אתם מוזמנים לצפות בסרט על נחל חימר.

אז דיברנו על כך שהשימוש העיקרי במים היה גידול עצי תמר, שיחי אפרסמון, חקלאות לגידולים אחרים, והשאר למיקוואות טהרה, בריכות, שתיה וצרכים אחרים. אם אנחנו מעוניים לקבל הערכה של כמות המים שנצרכה כאן בשלהי תקופת בית שני, אני פשוט חשבתי את צריכת המים של גידולי עצי תמר והכפלתי בשניים כדי לספק את שאר צרכני המים ומניתי אותם לפני רגע.  צריכת המים של עצי תמר היא 25,000 עצים x 160 אלף ליטר כפול שניים לכל הצרכים האחרים – סה"כ 8 מיליון קוב מים בשנה. בתחום העיר יריחו מצוי מעיין אלישע ובשמו הערבי עין א-סולטאן שהוא מקור המים העקרי בתקופה שאנחנו בוחנים כלומר מלפני מעל 2000 שנים, ולידו התפתחה יריחו העתיקה. ישנם מקורות מים נוספים ביריחו שאם אחבר את כולם, אז לפי מחקרים שונים, כמות המים שהיתה זמינה היא בערך 5-6 מיליון קוב מים בשנה. כלומר המקורות האלו נוצלו כולם בתקופה החשמונאית והילך. אבל בנוסף לכך, המים שנבעו מן המעיינות בוואדי קלט ובאזור נערן, היו הכרחיים כדי לתמוך בצרכי המים של בקעת יריחו.

אנחנו בעין קלט, המעיין המזרחי בנחל פרת, כשממערב לכאן יש את עין מבוע (עין פואר) ועין פרת (עין פארה)  שהוא המערבי ביותר. עין קלט הוא הנמוך מבין שלושת מעיינות הנחל. המעיין הוא למעשה קבוצת נביעות בתוך הבריכה שמקבל גם מים מעין מבוע דרך זרימה טבעית בנחל פרת. עין מבוע, הוא ספק המים המשמעותי מבית השלושה ואני מאוד ממליץ לראות את הווידאו עליו, שם אני בין היתר מסביר מדוע קשה לסמוך עליו כמקור מים יציב גם במהלך שנה וגם בין השנים. ברמה שנתית ניתן לצפות לכמות מים שהיא בין 2 ל 3.5 מיליון קוב בשנה, כמות משמעותית – אך בשל חוסר היציבות, בנו בתקופת הורדוס אמה נוספת כך שבתקופות שפל של עין מבוע, משכו מים מעין פרת, הנמצא כ 6 ק"מ ממערב לעין מבוע.

אמות המים – באופן כללי, ניתן לומר שיש ארבע שכבות עיקריות של אמות, הראשונה חשמונאית, על גביה ניבנתה בחלקים גדולים האמה מתקופת הורדוס , לאחר מכן בית אומיה והרבעית מתקופת תחילת המאה ה 20.

מערכת האמות סביב עין קלט כוללות:

1. בגדה הדרומית יש את המשך האמה הפתוחה שמגיעה מעין מבוע מתקופת הורדוס שמזרימה מים למבצר קיפרוס.

2. אמה נוספת בגדה הדרומית היא אמת הצינורות, שגם היא מגיע מעין מבוע שבחלק מהמקומות בנויה על תשתית האמה מתקופת הורדוס, ויעדה היה מאגר מים שרובו תת קרקעי – בית ג'אבר אל פוקאני, המאגר חסום כיום, הוא נמצא בסמוך לתצפית מנזר סנט ג'ורג'.

3. בנוסף יש את האמה הפתוחה  בגדה הצפונית שמזרימה מים ליריחו בעיקר לצרכי חקלאות. במצוק הדרומי בעין קלט ישנה כתובת בערבית, המנציחה את בניית טחנת הקמח ואמת המים מעין קלת ליריחו, בשנים 1877 – 1912, ע"י משפחת חוסייני.

אמת צינורות החרס – מדובר באמת מים מן התקופה הערבית הקדומה, אשר במרבית מהלכה היתה מורכבת מזוג צינורות חרס צמודים, שבקטעים קצרים היתה האמה פתוחה. צינורות החרס עשויים מחוליות דבוקות זו לזו. קוטר החוליות בממוצע הוא 45 ס"מ ואורכן 60-70  ס"מ .  בצוקים התלולים אמת הצינורות משתמשת באמת הורדוס ואין שם צינורות בגלל תנאי השטח הקשים שלא אפשרו לבצע את הנחת וחיבור הצינורות. מבין שלושת גשרי אמת הצינורות ששרדו מזרחית לעין קלט, הגשר הגדול ביותר הוא זה שמופיע בוידאו, פרוס על ואדי אבו-דבע, ורק אציין שהוא בערך חמש מאות מטרים מעין קלט. אורכו של הגשר 130מ' וגובהו 25מ' מעל לאפיק הואדי. הוא נבנה על מספר קשתות שרק 2 שרדו. חשוב לציין שהגשר הזה יחודי בכך שלא נבנה על בסיס גשר שבנה הורדוס שהוביל את האמה בדרך עקיפה מסביב לגבעה עליה מונחת אמת הצינורות. האמה והגשר מיוחסים על ידי הארכיאולוגים לימי בֵּית אוּמַיָּה שהייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית ושלטה במרחב הישראלי סורי במאות ה7 וה 8. חשוב לזכור שבימים ההם היתה הדרך בין ירושלים ליריחו קטע מן הדרך הממלכתית הראשית: בגדאד-ירושלים-קאהיר. תקופת בית אומיה היתה תקופה של בניה גדולה כשבאזור הזה הם בנו בין השאר את ארמון הישאם ביריחו.

ולסיום כרגיל שאלה – יש הרואים בנחל פרת בקטע מעין קלט מזרחה, את "נחל כרית" המוזכר בתנ"ך- מי הנביא שמוזכר בהקשר של נחל כרית? – התשובה תופיע בסוף הוידאו.