חצינו לפני מספר דקות את הארנון, או ואדי אל מוג'יב בשפת המקומיים. אנחנו בשטח עֲרוֹעֵר המקראית כ-5 קילומטרים מזרחית דרומית לדיבון שהיא אחת מתחנות הדרך של בני ישראל לאחר יציאת מצרים לקראת כניסתם לארץ ישראל. בספר יהושוע פרק יג כתוב: "ח עִמּוֹ, הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, לָקְחוּ, נַחֲלָתָם–אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה. ט מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַנַּחַל, וְכָל־הַמִּישֹׁר מֵידְבָא—עַד־דִּיבוֹן". ערוער מסמנת את קצה גבול ההתנחלות בדרום, של שבטי ישראל בעבר הירדן המזרחי.
על פי המקרא, שניים וחצי שבטים התיישבו בעבר הירדן המזרחי: ראובן, גד וחצי שבט מנשה. אמשיך לקרוא בספר יהושוע פרק יג: "טו וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי־רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. טז וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַנַּחַל וְכָל־הַמִּישֹׁר—עַל־מֵידְבָא". אבל בספר במדבר לב כתוב: "לד וַיִּבְנוּ בְנֵי־גָד, אֶת־דִּיבֹן וְאֶת־עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר". לפני רגע קראנו שערוער ניתנה לשבט ראובן, מה קורה פה? לא ברור, אולי יעזור לנו ספר דברים פרק לג, שמתחיל במשפט: "א וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָֽאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מוֹתֽוֹ׃", ועכשיו פסוק כ "וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד, כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְר֖וֹעַ אַף־קָדְקֹֽד". אולי אפשר להסיק מפסוק כ, ששבט ראובן היה בתקופת ירידה, כשבמקביל מרחיב גד את גבולותיו ולוקח לעצמו ערים סמוכות מנחלת אחיו ושכנו בדרום. על פי המקרא, לראובן היה גבול ארוך עם מואב, יכול להיות שבני ראובן הותשו בסכסוכי הגבולות עם מואב, ובני גד תפשו לעצמם חלק מנחלת ראובן המקורית.
ערוער ישבה על הפסגה בה אנו נמצאים 3 קילומטרים מצפון לנחל ארנון, על יד דרך המלך שעברה בנחל. קו הגבול עבר כנראה מדרום לערוער בתוך אפיק הנחל, ככתוב בספר שמואל ב פרק כד: "ה וַיַּעַבְרוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן; וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר, יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ-הַנַּחַל…", כלומר בדרום העיר ורק אסביר שבימי קדם ישר או קדימה היה מזרחה בכיוון השמש העולה אז ימין למזרח זה דרום. נראה שבתוך הנחל היה מעין פרוור שנחשב לחלק מהעיר העליונה שעל הפסגה, וכך ניתן להבין את משמעות: "אשר בתוך הנחל".
התל מתרומם לגובה 750 מטרים, ועליו שרידי מבצר. נמצאו כאן חרסים מרובים מתקופות שונות מה-אלף ה-3 לפנה"ס, ומתקופת האבות דרך תקופת ההתיישבות הישראלית, מימי מלכי יהודה וישראל ומתקופת הנבטים. כלומר: התקיים כאן ישוב בהפסקות מן האלף ה-3 לפנה"ס ועד התקופה הערבית.
ערוער הייתה כנראה עיר קטנה אך חשובה מכמה סיבות: ראשית היא הייתה עיר גבול, ישוב אסטרטגי על יד דרך בין לאומית היא דרך המלך, ועמדת תצפית ליד נחל ארנון. בנוסף, כנראה שהייתה עיר של לוחמים וזאת על סמך רשימת גיבורי דויד המלך שבספר דברי הימים א פרק יא: "מב עֲדִינָא בֶן-שִׁיזָא הָראוּבֵנִי, רֹאשׁ לָראוּבֵנִי–וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים." – כנראה משהוא בכיר בצבא דויד משבט ראובן… "מד … שָׁמָע֙ וִֽיעִיאֵ֔ל בְּנֵ֖י חוֹתָ֥ם הָעֲרֹֽעֵרִֽי" שבאו מערוער. אם שניים מגיבורי דויד הגיעו מהישוב הקטן הזה, זה מצביע על יישוב באורינטציה של לוחמים.
בני ישראל הוסיפו לשבת כאן כנראה במשך כל תקופת השופטים והממלכה המאוחדת. לאחר מסעות המלחמה של מישע מלך מואב בסביבות שנת 850 לפנה"ס, סופחה ערוער לממלכת מואב. במצבת מישע מסופר כיצד סלל המלך דרך בנחל ארנון ו"בנה את ערוער". נראה כי ערוער שבה למלכי ישראל בימי יהוא (814-842 לפנה"ס), אך לא לאורך זמן. בשלהי המאה ה-9 לפנה"ס מגיע חזאל מלך ארם וכך כתוב בספר מלאכים ב פרק י: לב "בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהוָ֔ה לְקַצּ֖וֹת בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּכֵּ֥ם חֲזָאֵ֖ל בְּכָל־גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל׃ לג מִן־הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֔ד הַגָּדִ֥י וְהָרֽאוּבֵנִ֖י וְהַֽמְנַשִּׁ֑י מֵֽעֲרֹעֵר֙ אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן וְהַגִּלְעָ֖ד וְהַבָּשָֽׁן". ערוער נשארה בשליטתה של ארם עד נפילת דמשק בידי אשור בשנת 732 לפנה"ס. לפי יוסף בן מתיתיהו (קדמ י' 181) חרבה ערוער בעת מסעו של נבוכדנאצר השני על מואב בשנת 582 לפנה"ס.
ניתן לראות שרידים מהמצודה שבנה מישע מלך מואב על חורבות המצודה הישראלית שמשתרעת לאורך כ-50 מטרים. ביצורי המצודה מסיביים ביותר והם כוללים שלושה קירות מקבילים המקיפים אותה סביב: קיר חיצוני שעוביו 2 מטרים, קיר פנימי המשמש קיר תמך לשטחה הפנימי של המצודה וקיר ביניים שעוביו 1.5 מטר. שני המרווחים שבין הקירות הללו מולאו בהריסות של מבנים קודמים וכך היה המכלול בן שלושת הקירות למערך הגנה חזק ביותר. צלעותיה הדרומית מזרחית והדרומית מערבית של המצודה הוקמו על גבי המצוק התלול של נחל ארנון, ששימש כאן כחלקלקה טבעית, חלקלקה היא חומה בשיפוע.
במאות ה-7 לפנה"ס עד ה-3 לפנה"ס ניטשה ערוער. כמות גדולה של כלי חרס מהתקופה ההלניסטית מעידה על ישובה מחדש במאות 2 לפנה"ס עד ה-3 לפנה"ס. בתקופה הנבטית בין המאה ה-1 לפנה"ס ועד המאה ה-1 לספירה, היה גידול באוכלוסיית ערוער. משכבה זו נחפרו ארבעה מבנים ולה שייכים רוב בורות המים שסביב למצודה, שאחדים מהם בשימוש גם היום. למרות זאת החסרון במבנים מרשימים בתקופה זו מעיד על כך שערוער איבדה מחשיבותה האסטרטגית בתקופה הנבטית. לאחר שרומי כובשת את הממלכה הנבטית בשנת 106 יושבה ערוער שוב במאות השניה והשלישית.
זהו זה להפעם, ולסיום כרגיל שאלה, ערוער הייתה בשטח שבט ראובן. מי הייתה אימו של ראובן, ומה הייחוד שלו מול שאר אחיו. התשובה תופיעה בסוף הסרט.
