צִפּוֹרִי התקימה כעיר יהודית מתקופת החשמונאים ועד המאה ה-5 לספירה, כאשר יהודים ישבו באזור עד המאה ה-10. העיר נודעה בשל מספר סיבות, אך בעיקר בשל נוכחותו של רבי יהודה הנשיא, מכאן ניהל את הסנהדרין לתקופה מסוימת ובציפורי חתם את המשנה. יש מספר סרטים על הבטים שונים של העיר ושם ארחיב על החיים בתקופות השונות, אך בסרט הזה אני מתמקד בנושא אחד והוא הספקת המים דרך המאגר הגדול והאמה הפנימית הדרומית.
אספקת המים לציפורי נעשתה בשתי אמות שהתחילו ממעיינות הנובעים בתחומי הכפרים א-ריינה ומשהד שממזרח לציפורי. נראה שתחילה נחצבה בסלע האמה ממשהד. אמה זו גבוהה יותר והטיח שנתגלה בה אופייני לסוף המאה הראשונה לפסה"נ או לתחילת המאה הראשונה לספירה. אמת א ריינה, האמה הראשית, היא אמה בנויה שמציינת שלב חשוב במציאת מקורות מים והבאתם לצפורי. ראשיתה בסוף המאה הראשונה או תחילת המאה השניה בכל מקרה לפני מרד בר כוכבא.
בניגוד לישובים רבים, ומסיבות שאני מפרט בסרט על העיר ציפורי, בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, גדלה אוכלוסיית העיר באופן משמעותי והיה צורך להגדיל את מקורות המים. צפורי הגיעה לשיאה בסוף המאה השניה, בתקופה בה ישב כאן רבי יהודה הנשיא. אז היא מנתה 18,000 אלף תושבים על פני שטח של 600 דונם, ומערכת אספקת המים פעלה במלוא היקפה .
האמה הצפונית שנקראת אמת הברכה מובילה לבריכת משהד – האמה הצפונית די נעלמה, והאמה הדרומית בה אני אתרכז היום מובילה למאגר תת קרקעי, וממנו דרך מנהרת הפירים מזינה מים עד העיר, וכמובן שבסרט נבקר בשניהם.
בכניסה למאגר נחצב בור שיקוע בעומק 5 מטרים. הבור נועד לקלוט את חומרי הפסולת הכבדים ואת הסחף שנספח לאמה, ולמנוע מהם להכנס למאגר. מראה המאגר הגדול הזה שחצוב בסלע, עוצמתי. המידות שלו יוצאות דופן: 250 מ' אורך, עשרה מטר גובה, בסה"כ הנפח שלו כ-4,300 מ"ק שהמשמעות ברמה הפרקטית – נאגרה כאן כמות מים שהספיקה ל 18,000 תושבים למשך שבועיים. מדוע לחצוב אותו כאן – זה המקום הגבוה היחיד בקרבת ציפורי שנמצא בו סלע קירטון, והשאלה המתבקשת – מה מיוחד בסלע הקרטון? אז הקירטון הוא סלע פריך, לבן ונקבובי. זהו סלע שדומה לאבן גיר ומורכב כמוהו מהמינרל קלציט שהוא אחד המינרלים הנפוצים ביותר על פני כדור הארץ. למעשה 4% ממסת קרום כדור הארץ הוא המינירל קלציט, אך בשונה מהגיר אין לקירטון מבנה גבישי, מה שגורם לקירטון להיות פריך ורך בהשוואה לאבן הגיר, כך שניתן בקלות יחסית לחפור בורות מים, וראינו את זה במספר אתרים במדבר יהודה, אבל לא רק זה – הקירטון כפי שציינתי הוא נקבובי אבל הוא לא מעביר טוב מים, מהסיבה שהנקבים שלו קטנים מאוד ולכן הוא סלע אטים. אז קל לחציבה ובו זמנית אטים למים.
המאגר נחצב בשני שלבים, השלב הראשון מתוארך למאה ה-2, והשני למאה ה-4. זה מקביל לציפוי הטיח – בפעם הראשונה טויח המאגר במאה ה-2 לספירה, וטייחו אותו שוב במאה ה-4 ככל הנראה בעקבות רעידת האדמה הגדולה בשנת 363, שגרמה לו נזקים כבדים. כדאי לסים לב לקשתות התמך, שגם הן נבנו כנראה בשיפוץ המאגר במאה ה-4. סימו לב לחרסים מהמאות הרביעית ואולי אף החמישית שנמצאות בטיח – מה שמאשר שהאמה פעלה גם בתקופה הביזאנטית.
דיברנו על בור השיקוע – שם נמצאו בריצפת המאגר כלי חרס רבים מהתקופה הערבית הקדומה, מאות שביעית-שמינית, מה שמעיד שאז יצאו האמות מכלל שימוש, כך שאפשר להניח בוודאות גבוה שהמאגר שימש מן המאה ה-2 ועד המאה ה-7 לספירה. מקצה המאגר המשיכו המים לזרום דרך "מנהרת ששת הפירים".
מנהרת ששת הפירים – אורך המנהרה 235 מטר. הפירים נחצבו אלכסונית כדי לאפשר גישה נוחה עד כמה שניתן לחוצבים להגיע לתוואי אמת המים הנחפרת. כל קטע של מנהרה נחצב בידי שתי קבוצות חופרים. אחת חפרה לימין השנייה לשמאל עד שנפגשו באמצע הקטע עם הקבוצות המקבילות מהפירים הצמודים. הכניסה למבקרים היא בין פיר 4 לפיר 9, קטע באורך של כ-90 מטרים. גובה המנהרה בין מטר לשלושה מטר ורוחבה כ-80 ס"מ. בפיר המזרחי ביותר, פיר מס' 1, זה שצמוד למאגר היה מגוף לוויסות עוצמת הזרימה כולל אפשרות לעצור את זרימת המים לעיר. שיפוע המנהרה כ- 20 ס"מ ל-100 מטר אורך. המנהרה נחצבה במכושים ובקירות נחצבו כוכים לנרות שמן כפי שניתן לראות במספר מקומות. בתוך המנהרה אתם יכולים לראות את תעלת המים המטוייחת שנחפרה בגובה 40 ס"מ ורוחב 30 ס"מ.
מהמנהרה זרמו המים אל פני השטח באמת מים שהובילה עד העיר. מאמה זו נחשפו כ- 500 מטרים. רוחב האמה כ-30ס"מ ועומקה כ-40 ס"מ. השיפוע של האמה כ- 17 ס"מ ל-100 מטר אורך. גובה האמה בכניסה לעיר כ-270 מטר מעל פני הים אבל הוא נמוך ב-30 מטרים מהשכונות העליונות של העיר ולכן, שם אגרו מי גשמים בבורות איסוף שניכרו מתחת לכל בית.
וכרגיל שאלה לסיכום – איזה מקור מים נוסף שימש את העיר ציפורי בזמני מחסור במים? – התשובה תופיע בסוף הסרט.
מקור מים נוסף היו מעיינות נחל ציפורי שנימצאים 2.4ק"מ דרומית מערבית לציפורי – ששפיעתם הגיעה עד 110 מ"ק לשעה
