צמחי הקטורת והרפואה בתקופת בית המקדש

שיתוף

יש עדויות ממקורות רבים על כך שהאפרסמון או הבלזם של יהודה נחשב לצמח הבושם המפורסם והיקר ביותר בעולם בתקופה הרומית ביזנטית. אתן רק דוגמא אחת מתוך רבות, זו של פליניוס הזקן, היסטוריון רומאי שחי במאה הראשונה והוא כותב כך: "אין מכל הבשמים מי שידמה לאפרסמון. הוא קרא לזה(Balsamum). הארץ היחידה שלה הוענק צמח זה היא יהודה". האפרסמון ידוע בשמות נוספים כמו בושם, בלסם, בלסמון ואופו בלסמון שהתגלגל לשם אפרסמון ויש עוד נגזרות גם בעברית, ארמית, לטינית וערבית.

רק אציין שהאפרסמון נזכר במקורות היהודים גם בשם צרי ונטף כמרכיבי הקטורת שהוקטרו במקדש, כפי שמתואר למשל בספר שמות פרק ל פסוק לד. האפרסמון צמח בנאות המדבר של יריחו, כולל בעיר בֵּית הָרָם שידועה גם בשמה בֵּית הָרָן, או בית רמתה, ובשמה הרומי לִיבְיָאס שהייתה עיר יהודית בעבר הירדן המזרחי, מול יריחו. תחילה, נזכרת העיר בספר במדבר, כאחת הערים שבנו בני שבט גד בשטחי סיחון מלך האמורי: ”וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר“. לאחר מכן, נזכרת העיר בספר יהושע כאחת הערים שבנחלת שבט גד: ”וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן". בנוסף, גידלו אותו באזור עין גדי ועין בוקק וייתכן שגם בסביבות קומראן ועיינות צוקים, אך בכל אופן, המטעים הגדולים ביותר היו ביריחו.

המיחד את האפרסמון משאר צמחי הבושם האחרים כמו מור ולבונה, זה שהוא בדרך כלל אינו מפריש גושי שרף מוצקים, אלא מוהל  נוזלי ריחני. דומה שיותר מריחו המיוחד של הבושם – נדירותו, הקושי באיסופו בעיקר בשל רמת הנדיפות הגבוה של השרף שבא במגע עם אוויר, הם שהפכו אותו למבוקש מאוד.

המוהל (הנוזל) הטהור של האפרסמון היה מוצר יקר ערך שנועד לבני המעמד הגבוה, ובשל מחירו הגבוה היו לו גם הרבה זיופים. הוא נמכר לרוב כמרכיב שמומס לעִתים עם סממנים ריחניים אחרים כ'שמן אפרסמון'. המרכיב הזול יותר היה "בלסם העץ" – הקסילובאלסמום (Xylobalsamum) – חלקים שונים של העץ כלומר ענפים עלים ופירות, נכתשו ורוסקו ואחר כך עברו השרייה חמה או קרה בשמן או במים וגם על ידי בישול. התוצרים האלו בתקופה הרומית היוו מקור ההכנסה המשמעותי לאוצר השלטון. האפרסמון גם נודע כבעל סגולות רפואיות למחלות שונות. מכל רכיביו ניתן היה להפיק ריח עז בעת בעירה, להנאה, לקטורת, לרפואה ואף למשיחת כלי המקדש,ואנשי כהונה וזאת לאחר שפסק השימוש בשמן המשחה. האפרסמון הוא למעשה שם קיבוצי למספר צמחים בעלי תכונות דומות. הזיהויים הסבירים ביותר, המתאימים ביותר למובא במקורות הכתובים מבחינת תיאור הצמח ותכונת המוהל (הנוזל) הריחני שלו, הםCommiphora gileadensis  ו – kataf Commiphoraהצמחים אלה הושבו בשנים האחרונות לארץ ישראל.

החשמונאים היו הראשונים שפיתחו מערכות השקיה משוכללות בבקעת יריחו. הם השקיעו בהרחבת שטח מטעי האפרסמון ושטחי העיבוד החקלאי בכלל להגדלת הכנסות הממלכה. זה התחיל עוד בתקופת שמעון התרסי והורחב בימי בנו, יוחנן הורקנוס. כאשר התגבר קצב הפיתוח של בקעת יריחו אם בזמן החשמונאים ואם אחר כך על ידי הורדוס, הורחבו מקורות המים מעבר למעיו אלישע והוקמו מפעלי מים חדשים שהובילו מים ממעיינות נערן ואלעוג'ה ומעינות ואדי קלט.

בתקופת הורדוס לאחר שקיבל לידיו חזרה את שדות האפרסמון ביריחו ניתן לומר שמקורות ההכנסה המובילים היו האפרסמון, התמרים, האספלט והמלח, ואלו הגדילו את קופת ממלכת יהודה, כשלאפרסמון תרומה משמעותית שתרמה רבות לכסות את הוצאות הורדוס לבנות את בית המקדש ולפתח את ירושלים.

גידול האפרסמון והפקת הבושם ממנו היו כנראה בכל התקופות שייכים בעיקר לישות השלטונית, ועם כינונה של המדינה החשמונאית הוא הפך לסממן מובהק לריבונות עצמאית יהודית.

אחיזת היהודים במטעי האפרסמון ביטאה זאת היטב, וכאשר חרב המקדש ביקשו היהודים להשמיד את מטעי האפרסמון כדי שלא יפלו בידי הרומאים. לפי תיאורו של ההיסטוריון פליניוס הזקן, מלחמה קשה ניטשה על כל שיח ושיח. לטענתו, נערכו קרבות עזים על הגנת השיח, ורק ההגנה של החיילים הרומאים מנעה את השמדתם. פליניוס כותב כי בחלוף חמש שנים מכיבוש ארץ יהודה בשנת 70 לספירה, המרכיב הזול יותר, "בלסם העץ" – הקסילובאלסמום הכניסו לאימפריה הרומית 800,000 ססטרציות "sestertius" ורק קנקודת יחוס, ליטר חיטה עלה רבע ססטרציות וליטר שמן זית עלה 1.25 ססטרציות.

העובדה כי בתהלוכת הניצחון של אספסיאנוס וטיטוס הובלו גם שיחי האפרסמון עם שאר השלל מעידה חשיבותו של האפרסמון. לאחר שהרומאים כובשים את הארץ, התרחב מאוד היקף החקלאות של האפרסמון, הן בשל דרישות השוק ברחבי האימפריה הרומית והן בזכות חידושים טכנולוגיים, כמו אמות מים להובלת מי השקיה. וכפי שכבר ציינתי, שיח האפרסמון הניב תועלת כלכלית רבה למלכות יהודה ולאימריה הרומית. ולסיום כרגיל שאלה – אחד הישובים התפרסם דרך כתובת פסיפס באיום על מי שיגלה את סוד גידול האפרסמון, שהוא סוד הקיריה כלומר סוד הישוב. על איזה ישוב מדובר – התשובה כרגיל בסוף הווידאו.

איך מגיעים לשם?

מקורות מידע

  1. שם המאמר: האפרסמון מעין גדי וסיפורה של מצדה, מחבר: זהר עמר, בהוצאת: מחקרי יהודה ושומרון

אזכור בתנ"ך

  1. שמות פרק ל פסוק לד
  2. שיר השירים פרק ג פסוק ו
  3. שיר השירים פרק ה פסוקים: ה, יג

אתרים קשורים