מצוקי צרדה המקראית – בעקבות ירבעם בן נבט

משבר בממלכת ישראל המאוחדת – על פי המקרא,לאחר 73 שנות אחדות תחת דוד ושלמה, ממלכות יהודה וישראל נפרדות שוב – (מלאכים א:יא:יא). וַיֹּאמֶר ה' לִשְׁלֹמֹה, יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה-זֹּאת עִמָּךְ, וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ—קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת-הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ, וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ. יב אַךְ-בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה, לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ:  מִיַּד בִּנְךָ, אֶקְרָעֶנָּה". הפור נפל, הממלכה תפוצל. "כו וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ". כלומר מרד בו. כז וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ:  שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא–סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו. כנראה מדובר באזשהו פרויקט בניה מסיבי בירושלים, כיצד זה קשור למרד?, לא ברור. יש כמה דעות, ארחיב על כך בהמשך … "כט וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם; וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ, וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה, וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם, בַּשָּׂדֶה. ל וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה, בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו; וַיִּקְרָעֶהָ–שְׁנֵים עָשָׂר, קְרָעִים. לא וַיֹּאמֶר, לְיָרָבְעָם, קַח-לְךָ, עֲשָׂרָה קְרָעִים:  כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ, אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים." לירבעם יש תפקיד פסיבי, ההחלטה היא של אלוהים  והוא מודיע עליה דרך אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, וכל זאת לאור התנהגותו של שלמה, …  לג יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין, לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן; וְלֹא-הָלְכוּ בִדְרָכַי, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי–כְּדָוִד אָבִיו… לז וְאֹתְךָ אֶקַּח–וּמָלַכְתָּ, בְּכֹל אֲשֶׁר-תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ; וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ, עַל-יִשְׂרָאֵל. לח וְהָיָה, אִם-תִּשְׁמַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ, וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְוֺתַי, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי–וְהָיִיתִי עִמָּךְ, וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת-נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד, וְנָתַתִּי לְךָ, אֶת-יִשְׂרָאֵל. לט וַאעַנֶּה אֶת-זֶרַע דָּוִד, לְמַעַן זֹאת–אַךְ, לֹא כָל-הַיָּמִים. מדהים – מצד אחד יש לירבעם תמיכה אלוהית לבנות ממלכה לתפארת, אך באותה עת אין לאלוהים כוונה לזנוח את ממלכת יהודה לאורך זמן מ וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה, לְהָמִית אֶת-יָרָבְעָם כנראה כדי שנבואת אחיה השילוני לא תתממש לגבי פירוד הממלכה; וַיָּקָם יָרָבְעָם, וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל-שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וַיְהִי בְמִצְרַיִם, עַד-מוֹת שְׁלֹמֹה…. וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. – זהו ללא ספק אחד מארועי המלוכה החשובים בתנ"ך.

מבחינת מיקום, אנחנו כמה מאות מטרים דרומית מזרחית ליישוב פדואל. צְּרֵדָה על הפסגה הדרומית בערך קילומטר מכאן. באתר של 'אתרים היסטוריים בישראל' יש הסבר על מסלולי הגעה אפשריים מפדואל לצרדה שהייתה הרבה מעבר לרק עיר הולדתו של ירבעם. ננצל את הנוף היפה בדרכינו לצרדה לדבר דקה על שם וזיהוי המקום. כתוב: כו וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה – "צרדה" מופיעה רק בפסוק הזה בכל התנ"ך. מן הפסוק, צרדה שכנה בתחומי נחלת אפרים. השם 'צרדה' השתמר בערבית בבור מים בשם 'ביר צרידה' בואדי צרדה. שימו לב שהשם צרדה מופיעה בה"א הידיעה: "הצרדה", איך זה משנה? אז הרבה מהשמות שמקבלים את ה"א הידיעה כגון הסלע מקום מרשים מאוד בעבר הירדן המזרחי (אתם מוזמנים לראות את הסרט "הסלע שהרג את אמציהו מלך יהודה"), הרמתה, ואחרים, מתארים את מקומו של האתר באופן שהוא בולט וייחודי בסביבתו, פרט שאינו תקף אם מדובר בבור מים בואדי.תרגום השבעים מסיע לנובזיהוייה של 'צרדה' בכך שהוא מוסיף ש'צרדה' לא הייתה רק עיר הולדתו של ירבעם אלא עיר שביצר, כלומר, מקום גבוה בלב אתרים בתקופתו, תקופת המלוכה. ואכן, הדרכים העולות לראש המצוק בו נמצאת צרדה, עברו דרך מצודות שמירה המתוארכות לתקופת ירבעם בן נבט. אנחנו באחת המצודות שמוקמה כאן מכיוון ששיפוע העליה מכיוון צפון מזרח הוא המתון ביותר, כלומר סביר שהתוקפים יגיעו מכאן ולכן המצודה. מצודה נוספת נמצאת בצד דרום מערב של צרדה. לשם צרדה יש כמה פירושים. יש המפרשים אצבע צרדה כאצבע הגדולה ביותר ביד, היא האצבע האמצעית, ואכן המצוק עליו שרידי העיר בהחלט בולט על פני השטח כפי שנראה בקרוב. פירוש נוסף לצרידה-משמעותו יובש, וגם פרוש זה רלוונטי לפסגת המצוק שיבשה מגידולים בשונה מהסביבה שבה גידולים חקלאיים רבים. ציינתי את תרגום השבעים, רק אסביר שזהו התרגום הראשון המלא של התנ"ך לשפה זרה, ליוונית, והתרגום נועד במקור לשמש את היהודים דוברי יוונית שחיו בארצות אגן הים התיכון ובעיקר באלכסנדריה שבמצרים. עבודת התרגום החלה במאה ה-3 לפנה"ס ונמשכה כמה מאות שנים. נעלה עד קו המצוק.

איזה נוף מרהיב מהמצוק. כמה מאות מטרים למולינו, הפרסה המרהיבה שעושה נחל שילה. אנחנו במקום הולדתו של ירבעם בן נבט, המלך הישראלי הראשון לאחר פיצול ממלכת ישראל. מקומנו ב"חורבת בִּנְת-בַּר", מקום המזוהה על פי מרבית החוקרים כמקומה של צרדה המקראית. ממצא החרסים והמבנים במקום מעיד שכאן היה יישוב מבוצר היטב בתקופת ירבעם בן נבט. המצוק כאן מהווה ביצור טבעי למקום. אנחנו בגובה 312 מטרים מעל פני הים מוקפים מדרונות תלולים. במקום בורות לאגירת מים. ניתן לראות מסביב תעלות חצובות בקרקע שמתרתן להזרים את מי הגשמים לתוך הבורות. במקום גם מתקנים חקלאים שונים בעיקר גתות ומבנים חקלאים קטנים להפקת שמן זית. שרידי העיר עצמה נמצאים בחלקה הצפון-מערבי של הכיפה, ורוב השרידים קבורים כיום מתחת לטרסות הנטועות עצי זית.

בעיר נמצאו גם בתי ארבעת המרחבים. אלו בתים טיפוסיים בתקופת הברזל שכוללת את תקופה המלוכה הישראלית, כשבית מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים ושווים בגודלם. הרביעי, גם הוא מלבני, ותוחם את השלושה ואנכי להם. כלומר, מדובר באתר ישראלי מתקופת המקרא. נתבונן לפרסה של נחל שילה. במרכז הפרסה נמצאת חורבת בלטה – חורבה מימי בית שני והתקופה הביזנטית. ייתכן שחורבה זו היא צרדה של ימי בית שני, וצרדה של יוסי בן יוֹעֶזֶר, כהן שהיה נשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות בתקופת מרד החשמונאים. התצפית מכאן נפלאה, רואים את מישור החוף, הרי גופנא, והפרסה המושלמת של נחל שילה שהוא אחדמיובליו הראשיים של נחל הירקון.

מכאן  רואים את המצודה ששמרה על הדרך העולה לצרדה מכיוון דרום מערב. מצודה מתקופת הברזל שתפקידה היה להגן על הדרך שעולה מנחל שילה לצרדה המקראית. קירות המצודה הם מתקופה מאוחרת יותר אבל הקיר הדרומי שבנוי מאבנים גדולות ומרשימות הוא מתקופת הברזל היא התקופה הישראלית. אם מעוניינים לרדת למצודה, אפשר לעשות זאת דרך שלוחת "הסכין", הליכה בין שני ערוצים עמוקים כשנחל שילה מצפון.

נחזור לירבעם ולספר מלאכים א פרק יב: א וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם, (בנו של שלמה) שְׁכֶם:  כִּי שְׁכֶם בָּא כָל-יִשְׂרָאֵל, לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ... ג… וַיָּבֹא יָרָבְעָם, וְכָל-קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיְדַבְּרוּ, אֶל-רְחַבְעָם לֵאמֹר.  ד אָבִיךָ, הִקְשָׁה אֶת-עֻלֵּנוּ; וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה, וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר-נָתַן עָלֵינוּ–וְנַעַבְדֶךָּ. בקשה הגיונית באותה תקופה ממלך חדש – צ'ופר התחלת כהונה, אך יש עוד פרשנות – נחזור שוב לסיבת המרד כפי שמתוארת בפרק הקודם פרק יא: כז וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: כלומר, סיבת מרד ירבעם: שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא–סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו. כפי שציינתי מדובר בפרויקט בנייה משמעותי אך לא ברור מכאן מה סיבת המרידה? תקופת שלמה, ידועה מצד אחד בהילה של עושר וחוכמה, אך מצד שני, מדובר בתקופה של סוג של עבדות. עם ישראל עבד קשה מאוד בימי שלמה, בחלק מהזמן למטרת בניית בית המקדש, מטרה נעלה, ועדיין, ראו את המספרים שהמקרא מציין לגבי העובדים בפרך לצורך בניית בית המקדש: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר; לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" (מלכים א:ה:כט). זו לא סוג של עבדות, זוהי עבדות של העם אז מה הפלא שתסכולו של העם מבעבע לקראת מרד: "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ" (מלכים א:יב:ד). העם הסכים לסבול עבור פרויקטים לאומיים נחוצים ובוודאי כשמדובר בבניית בית המקדש, אך אפשר לפרש שפרויקט המילוא לא היה נחוץ וזאת על פי הכתוב בסוף מלאכים א פרק ט: "כג אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת–הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.  כד אַךְ בַּת-פַּרְעֹה, עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד, אֶל-בֵּיתָהּ, אֲשֶׁר בָּנָה-לָהּ; אָז, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא." (מלכים א:ט:כג-כד). האם פרויקט המילוא הוא חלק מבניית ארמון פרטי לבת פרעה? על זה מעבידים את העם בפרך? אם זה מה שהוביל למרד, אז בהחלט אפשר להבין.

אני חוזר לפרק יב פסוק "ו וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר:  אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.  ז וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה (תסכים ללכת לקראתם ולהוריד בעומס העבודה והמיסים כי אז ישרתו אותך ויעבדו למענך) וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים–וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים.  ח וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים, לְפָנָיו. ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר (כלומר לפני ששמע את הילדים הוא כבר קיבל את ההחלטה לנהוג על פי חבריו. השימוש בזקנים מול ילדים מעט מטעה – מצויין שגילו של רחבעם בזמן שהומלך הוא 41, זהו גיל של זקן בעת ההיא. כנראה שהזקנים הם מנהגי השבט שזכו באמון השבט לקבל החלטות מכריעות וגם כיהנו כשופטים.) ….. יב וַיָּבוֹ יָרָבְעָם וְכָל-הָעָם אֶל-רְחַבְעָם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, שׁוּבוּ אֵלַי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. יג וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ אֶת-הָעָם, קָשָׁה; וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ.  יד וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים.…ואז התחיל המרד:… יח וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-אֲדֹרָם אֲשֶׁר עַל-הַמַּס, וַיִּרְגְּמוּ כָל-יִשְׂרָאֵל בּוֹ אֶבֶן, וַיָּמֹת; וְהַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, הִתְאַמֵּץ לַעֲלוֹת בַּמֶּרְכָּבָה, לָנוּס, יְרוּשָׁלִָם.  יט וַיִּפְשְׁעוּ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דָּוִד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  כ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ כָּל-יִשְׂרָאֵל, כִּי-שָׁב יָרָבְעָם, וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ אֹתוֹ אֶל-הָעֵדָה, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל: …כה וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, וַיֵּשֶׁב בָּהּ; וַיֵּצֵא מִשָּׁם, וַיִּבֶן אֶת-פְּנוּאֵל. ירבעם הקים שלוש ערי בירה. בתחילת מלכותו ישב בשכם, לאחר מכן בפנואל שבעבר הירדן המזרחי, ולבסוף בתרצה שבצפון השומרון, לא ארחיב כאן על סיבות אפשריות לכך שעבר מבירה לבירה ועל בחירת האתרים לשמש לו כבירה. כו וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם, בְּלִבּוֹ:  עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה, לְבֵית דָּוִד.  כז אִם-יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית-ה' בִּירוּשָׁלִַם, וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל-אֲדֹנֵיהֶם, אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַהֲרָגֻנִי, וְשָׁבוּ אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ-יְהוּדָה.  כח וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ–וַיַּעַשׂ, שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, רַב-לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם–הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. ירבעם חוזר על חטא העגל אך האם זה הסיפור במלואו, מסתבר שיש לכך צדדים נוספים שארחיב אליהם בסרט על תל דן, המקום בו מוקם אחד מעגלי הזהב.  כט וַיָּשֶׂם אֶת-הָאֶחָד, בְּבֵית-אֵל; וְאֶת-הָאֶחָד, נָתַן בְּדָן.  ל וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה, לְחַטָּאת; וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד, עַד-דָּן. ספר מלאכים ממשיך ומשמיץ את ירבעם על לקיחת כוהנים שאינם משבט לוי, על כך שהקטיר בעצמו למרות שאינו משבט לוי ולא כהן ועל הזזת חג הסוכות בחודש …. לב וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה…וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי — בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מִלִּבּוֹ; וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל...הוא חג סוכות. כשכתוב 'חג' או 'החג' ללא ציון שם, הכוונה לחג הסוכות, שהוא החג בה"א הידיעה בתנ"ך. חג הסוכות הוא חג האסיף שבסיומו יודעים החקלאים שהיוו את מרבית האוכלוסייה בעת ההיא בארץ כיצד בלשונינו הם סיימו את החודש, במקרה שלהם מדובר לרוב בשנה. במהלך זה הוא שמט את חלק חשוב מהמשותף בין יהודה לישראל והיו לכך משמעויות כבדות.

אני חייב להודות שלחלוטין לא מיצינו את אופיו ומעשיו של ירבעם, מלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת שמלך 22 שנים בין השנים 928–907 לפנה"ס. אמצא את ההזדמנות להרחיב עלין כפי שראוי.

ולסיום כרגיל שאלה, לאחר תרצה, מי היתה עיר הבירה המשמעותית ביותר של ממלכת ישראל? התשובה תופיע בסוף הסרט.