קברו של רבי יהודה הנשיא

שיתוף

איזו כניסה מרשימה למתחם הקבר. זה מעניין שיש שתי מערות קבורה שהכניסה אליהם כל כך מרשימה, אני מדבר על משטח הכניסה, על שלושת הקשתות והמרפסת מלמעלה שמאפשרת אולי לדבר בזכות המתים כאן. האחת היא מערת הסרקופגים או בשמה האחר מערת הארונות שאני מפרט אליה בוידאו על בית שערים כניקרופוליס, כלומר כעיר המתים, והמערה הזו, המערה בה קבור יהודה הנשיא ומשפחתו.

רבי יהודה הנשיא, כהן בראש מוסדות ההנהגה של עם ישראל איפושהו בתווך השנים 220-175 לספירה.

מדובר בתקופת תור הזהב של החיים היהודיים בארץ בתקופת המשנה והתלמוד. בימי נשיאותו התנהלו יחסים תקינים עם השלטונות הרומיים, והוא הצליח ליצר קירבה עם השליטים הרומים, המצב הכלכלי התיצב והשתפר בין השאר באמצעות שורה של תקנות שהוא קבע. מוסדות ההנהגה שאותם הוא הוביל, כרי נשיאות הסנהדרין, אב בתי הדין, וראש הישיבה, עיצבו את אורח החיים בארץ ואציין גם, שהשפעתן על התפוצות היתה משמעותית. מצד אחד הוא הצליח לקרב אליו את חוגי האליטה היהודית, וגם הצליח לקרב את עמי הארץ הבורים בתורה, שתרם זמנו הם נדחו על ידי מוסדות ההנהגה.

אך מפעלו הגדול, שהגדיר אותו בהיסטוריה היהודית, היה חתימת המשנה. עם זאת, ההשפעות שלו בתחומים המדיניים, הכלכליים והחברתיים – היתה להם חשיבות לא רק בזמנו, אלא גם עבור הדורות הבאים. הוא הוביל לשינויים בשל יכולתו כמדינאי וחזונו כמוביל רפורמות. רבי יהודה הנשיא היה מדינאי מעולה. הוא תמך בשלטונות הרומיים, ואלה מצדם חיזקו את מעמדו, רבי קיבל מהקיסר במתנה או בהחכרה, קרקעות בעיירות וכפרים במקומות שונים בצפון הארץ כולל בית-שערים וסביבתה שנחשבה אדמת מלך בימי בית שני ושימשה כנראה, מקור הכנסה למשפחת הנשיאים.

בנוסף נתנו לו זכויות מיוחדות, כמו ההכרה בסמכותו לחרוץ משפט מוות, סמכות שלא הוענקה למנהיגים בפרובינקיות אחרות. רבי יהודה הנשיא התקרב ליהודים שכיהנו במועצות הערים, ואלה – משהבחינו בעושרו ובמעמדו בקרב השלטונות – קיבלו על עצמם את הנהגתו ואת שיפוטו. הוא ניהל בחוכמה אך בנחישות  את עולם החכמים, וידע למזער את האופוזיציה כלפיו בקרב החכמים, במקביל ובתעוזה הוביל את הרפורמות שלו בתחומי הדת, הכלכלה והחברה, והכול במטרה להשיג נורמליזציה בחיי העם.

הרפורמות של רבי יהודה הנשיא באו לידי ביטוי דרך התקנות שלו. התקנה היא הלכה שבאה במקום תקנה קיימת, שהמטרה של רבי היתה להתאים אותה למציאות שנוצרה לאור הנסיבות המשתנות. לדוגמה, התורה קובעת כי אסור לקחת ריבית. לעומת זאת, העסקות הכלכליות בתוככי החברה העירונית בימי רבי יהודה הנשיא, הצדיקו החזרת חוב למלווה בתוספת ריבית. רבי יהודה הנשיא תיקן תקנה המאפשרת דה פקטו להלוות בריבית. חשוב להדגיש שתקנותיו של רבי יהודה הנשיא לא התייחסו רק לחיים הדתיים, אלא גם לתנאים המדיניים ולחיי החברה והכלכלה.  

רבי יהודה הנשיא עבר לציפורי והתגורר שם 17 שנים, עד שנפטר והועבר לקבורה בבית-שערים שבה הוא הכין לעצמו קבר עוד בחייו. מהמסורות המלמדות על צוואת רבי יהודה הנשיא ניתן ללמוד על המעמד המיוחד שהיה לו בחייו, על הקשר של משפחתו דווקא לבית-שערים, למרות שנות חייו בציפורי בירת הגליל. בהקשר הזה, ישנה חשיבות מיוחדת לצוואת רבי יהודה הנשיא, על שמירת ביתם דווקא בבית-שערים.

מאז שנקבר רבי יהודה הנשיא כאן בבית שערים, נתפרסם היישוב כמקום קבורה ליהודי ארץ-ישראל וליהודי התפוצות שרצו להיקבר בארץ-ישראל ובחרו להיקבר ליד מקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא, שהיה לסמל לאומי.

נמצאו כאן שלוש כתובות מעל קברים. כתובת בעברית "רבי שמעון" מצד שמאל שמו של בנו של רבי יהודה הנשיא, בקיר הימני נמצאה כתובת "אנינא הקטן" המתאים לרבי חנינא בר חמא שהיה תלמידו, כתובת שלישית שנמצאה הייתה "זו של רבי גמליאל", המתאים לרבן גמליאל בנו השני של רבי יהודה הנשיא. שלושה השמות האלו מוזכרים בצוואתו של רבי שכבר אתייחס אליה.

הקברים כאן הם כולם קברי כוכים. באותה תקופה הניחו את המת על משטח, או בארון שיכול להיות גם סרקופג למשך שנה עד שנתקלה הבשר, ואז כתלות בגודל העצם הארוכה ביותר, אוספים את העצמות לתוך גלוסקמא או כד, ומניחים בתוך הכוך. כשנכנסים לאולם הפנימי, רואים שני קברים מלבניים צמודים החפורים באדמה. הקברים היו מכוסים בלוחות אבן. קבר כפול הוא חריג בבית שערים.

בצוואתו ביקש רבי יהודה הנשיא "אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקובה בארץ", כלומר קבר חפור באדמה. זה ללא ספק מעניין שאין כאן מלבד שני הקברים האלו עוד קברים חפורים באדמה – מדוע? במתחם בית שערים ראינו מספר סוגי קבורות: שימוש בכוכים כפי שראינו כאן והרבה מאוד במתחם קברי המנורה, זו קבורה שדורשת השקעה בחציבה ובמתקן שהכיל את העצמות, ראינו קבורות בתוך סרופגים שחלקם כוללים איטורים מרשימים כמו במערת הארונות, וראינו לא מעט קברי מקמר שגם כאן מדובר בהשקעת חציבה גם של הקבר וגם של קשת התקרה.

והנה שני קברים קבורים בקרקע, קברים פשוטים. יש כאן ניגוד בין העושר הרב שהיה לרבי יהודה הנשיא בחייו לבין האופן שבחר להקבר ואל הניגוד הזה נכתבו מאמרים והסברים רבים.

בצוואתו הוא דורש לשמר את סטטוס רעיתו – "הזהרו בכבוד אמכם, נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מיטה תהא מוצעת במקומה;" – בקשתו להשארת נר, שולחן ומיטה, מקפלים בתוכם בקשה להשארת הבית, והברכה שבו, על כנם. וקטע נוסף מעניין – "אל תספידוני בעיירות והושיבו ישיבה לאחר שלושים יום;… שמעון בני חכם, גמליאל בני נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש".

אם אתם זוכרים בתחילת הוידאו ציינתי שרבי יהודה הנשיא החזיק בשלושת התפקידים. בצוואתו הוא חלק אותם באופן הבא: רבי שמעון בנו להתמנות לחכם, כלומר לראש הישיבה. בנו, רבי גמליאל בָּרַבִּי יהיה לנשיא. משמעותו המילולית של התואר נשיא היא נישא, מרומם מאחרים, והוא בא לציין את מעמדו הרם של נושא התואר. חנינא בר חמא ישב בראש – יהיה לאב בית הדין. באתר יש לינק למאמר העוסק בצוואתו של רבי יהודה הנשיא.

יש עוד הרבה מה לראות בבית שערים, כמובן את מערת הארונות, את מתחם מערות המנורה המדהים, את העיר שעל הגבעה – תוכלו לצפות בכל המקומות האלו בווידיואים השונים בפלייליסט בית שערים. ולסיום כרגיל שאלה – רבי יהודה הנשיא יצר יחסי אמון עם רומי. מי הקיסר שרבי יהודה התפרסם בקשריו הקרובים עימו. התשובה תופיעה בסוף הווידאו.

איך מגיעים לשם?

מקורות מידע

  1. שם הספר: בית-שערים, היישוב והקבורה לצידו. מחברים: יגאל טפר ויותם טפר. בהוצאת: החברה לחקירת א"י ועתיקותיה הקיבוץ המאוחד
  2. שם הספר: רבי יהודה הנשיא-גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי, מחבר: אהרון אופנהיימר, בהוצאת: מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי
  3. שם הספר: רבי יהודה הנשיא-דיוקנו של מנהיג במסורות ארץ ישראל ובבל, מחברת: עפרה מאיר, בהוצאת: הקיבוץ המאוחד
  4. מאמר: פטירתו של רבי, בין אראלים למצוקים, מחבר:רוני רדמן

אתרים קשורים