אחת המערות הידועות ביותר בצידו המזרחי של נחל קדרון, במורד הר הזיתים היא זו המכונה "בית החופשית". לפי המסורת, במקום הזה ישב עוזיהו מלך יהודה ה 10 עד יום מותו, אחרי שלקה בצרעת ונאסר עליו לשבת בירושלים, וכאן היה "חופשי ממלכות". אולם כתובת שנתגלתה במקום בשנת 1864 מצביעה על כך שזוהי מערת קבורה של משפחת כוהנים מכובדת – משפחת חזיר.
מצבות הקבורה כאן הם מתקופת בית שני, אני מתייחס בין השאר לקבר בני חזיר שאותו נבקר היום, קבר זכריה הצמוד, יד אבשלום וקבר יהושפט הסמוכים. רק משפחות מעטות שהיו עשירות ונכבדות יכלו לחצוב לעצמן קברים באזור היוקרתי כאן מול הר הבית.
שאלה מתבקשת, מי היו בני חזיר? חזיר היה אבי משמרת הכהונה השבע עשרה.
שתי דקות על משמרות הכהונה – מדובר בקבוצות של כוהנים, שעבדו בבית המקדש בתורנות שבועית. כל קבוצה נקראה משמרת. כל בני המשמרת היו בני אותה משפחה שהתגוררו באותו מקום. חלוקת הכוהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרת לראשונה בספר דברי הימים א' פרק כד. בבסיס החלוקה ניצבו שני ענפי הכהונה מבני אהרון, מאלעזר ומאיתמר בלבד, מכיוון ששני בניו הראשונים של אהרון, נדב ואביהוא, מתו ולא הותירו אחריהם בנים. לחלוקה עצמה קדם מפקד – ותוצאתו, שיש הרבה יותר גברים מבני אלעזר, ולכן נקבעו מתוכם שישה עשר ראשי בתי אב כראשי משמרות ואילו לבני איתמר הוקצו רק שמונה משמרות.
סדר המשמרות נקבע ע"י הפלת גורלות , ותוצאותיה נרשמו על ידי סופר מבני לוי לפני המלך דוד והשרים ועוד מכובדים רבים. נוכחותם של מנהיגי העם נועדה להנציח לדורות את רשימת משמרות הכוהנים וסדרן. הרשימה אכן הונצחה וקטעים ממנה נשתמרו במקורות ימי בית שני, למשל בספרות חז"ל, במגילות קומראן ובמקומות נוספים.
כנקודת פתיחה, כל משמרת שירתה פעמיים בשנה, שבוע בכל פעם. אולם, כיוון שבפועל נותרו בממוצע שבועיים מזמן שירותה השני של המשמרת ה24 ועד לתום השנה, בסיום השנה הראשונה כדוגמא, שירתו שוב בפעם השלישית המשמרות הראשונה והשנייה, ובשנה השנייה הוקדם שירותם של משמרות שלוש וארבע וכך הלאה. בדרך זו השתנו מועדי המשמרות מידי שנה, וכך, תוך פרק זמן של מספר שנים שירתה כל משמרת בכל חודשי השנה ובכל מועדי החגים, ובכך בא לביטוי עקרון השוויון של כל בתי הכהונה. לא ארחיב על תפקידם הרב, רק אציין דוגמאות לפעילות שוטפת כמו הקרבת קורבנות, הדלקת המנורה, הקטרת קטורת הסמים וכל שאר העבודות שהיו מבוצעות בבית המקדש מדי יום ביומו ועוד תפקידים רבים ומגוונים.
חזרה לבני חזיר – עצם העובדה ששם המשפחה אינו ניכלל ברשימת עולי בבל, מצביע על כך שמשפחה זו נותרה בארץ גם לאחר חורבן בית ראשון, אפשרות נוספת, שהיא נוסדה רק אחרי שיבת ציון. במקורות ההיסטוריים מתקופת בית שני ובספרות חז"ל לא השתמרו ידיעות על הכוהנים מבני חזיר, מלבד הידיעה שלאחר חורבן בית שני או מרד בר כוכבא הם ישבו בגליל.
נחלת הקבר של בני חזיר מוכיחה כי משפחת כהנים זאת הייתה עתירת ממון ובעלת מעמד חברתי נכבד מתקופת החשמונאים ועד לסוף ימי בית שני. כדוגמא לכך אציין, שבמשך 100 שנים, עד להקמת יד אבשלום, הייתה זאת המצבה היחידה בנחל קדרון אל מול הר הבית.
בקבר בני חזיר לא נתגלו כל ממצאים מתקופת בית שני מהסיבה שהקבר נשדד בימי קדם. החזית של הקבר היא בסגנון דורי שהיה מקובל בתקופה ההלניסטית. הקבר מאופיין בפשטות, בסגנון אחיד ללא השפעה רומית והדבר מעיד אולי על קדמותו. הקבר חצוב בסלע אך אינו עומד בנפרד מן הצוק אלה חצוב בתוכו. בחזית הקבר ניצבים שני עמודים חסרי בסיס.
במבנים הבנויים אבן משמשים עמודים כאלה לתמיכת התקרה אולם כאן תפקידם הוא אסתטי בלבד. מעל כותרות העמודים מצוי האַרְכִיטְרָב, זו הקורה מעל כותרות העמודים, עליה חרוטה כתובת בכתב עברי קדום וכבר אתייחס לכתובת.
לפי ניתוח ארכיאולוגי, הקבר והנפש של בני חזיר נחצבו בשלהי המאה השנייה לפני הספירה. אפשר להגיע לתאריך חציבת המערה מזווית נוספת. התבססות שלטון החשמונאים בירושלים הייתה מלווה במאבקים פנימיים במתייוונים ובמלחמות במלכי סוריה הסלבקים. בתחילת שלטונו של יוחנן הורקנוס צר אנטיוכוס השביעי על ירושלים במשך 3 שנים. לאחר שהוסר המצור ב 132 לפני הספירה, החלה ביהודה תקופה של שיקום ושגשוג. קבר בני חזיר והנפש נחצבו ככל הנראה מספר שנים לאחר הסרת המצור. לגבי הכתובת על הקורה, היא כנראה נכתבה מספר דורות לאחר חציבת הקבר, כך שניתן לומר שהכתובת היא מתחילת המאה הראשונה לפני הספירה, כלומר מלפני 2100 שנים. הקבר המשיך לשמש כוהנים מבני חזיר גם בדור האחרון לפני חורבן הבית השני.
מעל העמודים בחזית, נמצאת קורה שבמרכזה כתובת בכתב עברי קדום, וכך כתוב: "זה קבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כהנים מבני חזיר". הכתובת מעידה כי במקום נקברו ששה בנים של יוסף בן עובד ושני בנים של אחד האחים, הוא חניה, שהיו כהנים מבני חזיר. השמות המופעים בכתובת הם שמות של גברים בלבד. היכן נקברו הנשים? אז לא נראה שנהגו ליחד קבורה נפרדת לנשים. סביר להניח שגם הם נקברו כאן אלה שהכתובת הסתפקה בציון שמות אבות המשפחה.
מפרוזדור רחב ידיים נכנסים לאולם ממנו נחצבו שלושה חדרי כוכים. מן הפינה הצפונית מזרחית של החדר המזרחי נחצב חדר נוסף ובו שלושה קברי מקמרים, ששם סביר להניח נקברו אבות המשמרת בסרקופג, בשוני מכוכי הקבורה בשאר המערות. הכניסה הקדומה אל הפרוזדור היתה דרך פיר ובו טור של 11 מדרגות. טור המדרגות מסתיים בגובה של 2מ מעל לרצפת הפרוזדור, מוזר לא?. מה שהארכיאולוגים מעריכים, שנחצבו בפועל 20 מדרגות, ולא ה 11 שרואים, כשהחציבה בוצעה מלמעלה. כשהם הגיעו לעומק הרצוי, הרחיבו את החציבה ויצרו את הפרוזדור, את הקבר ואת החזית, ולאחר מכן הסירו את תשע המדרגות התחתונות שפגמו ביופי האדריכלי של החזית והפרוזדור.
לחזית הקבר של בני חזיר צמודה מצד צפון, כלומר משמאל, חזית נוספת. חזית זו מעוצבת בצורת מגדל משתי רצועות אנכיות וביניהן חצובה רצועה החודרת כ 30ס"מ אל פנים הסלע. בתחתיתה חצוב פתח דמה, ובקצה העליון של החזית נחצב חלקו התחתון של חלון דמה שצורתו המקורית הייתה כנראה משושה. מעל, נבנה חלק עליון שלא שרד, כנראה, לפי פרופ' נחמן אביגד, בצורה שמזכירה פירמידה בדומה לקבר זכריה הסמוך. מבנה המגדל הוא כנראה הנפש שהיא מצבה. על משמעות הנפש בהלכה בהקשר של קבורה לא נרחיב כאן וגם לא על הקשר לקבר. אלה מכם שביקרו בפטרה, אין לי ספק שיצא לכם לראות מבנים רבים מסוג זה. ההנחה, שמקור ההשראה של הנפש הצמוד לקבר בני חזיר באה מן האדריכלות הנבטית בהחלט סבירה, וזה מסתדר יפה עם הכתובת שעל החזית "זה קבר והנפש של.." שהרי נפש במשמעות מצבה מופיעה לעיתים קרובות בכתובות נבטיות ואף בכתובות בתדמור ובדרום ערב. בפטרה, ראשוני הקברים עם חזיתות בצורת מגדל הם מתחילת המאה ה 1 לפנה"ס.
צריך לזכור, שהיהודים בתקופת החשמונאים, הנבטים והיטורים היו שלושת העמים שכוננו מדינות לאומיות עם היחלשות הממלכה הסלבקית.
זהו זה להפעם, ולסיום כרגיל שאלה, מה שם משמרת הכהונה האחרונה, התשובה תופיעה בסוף הוידאו.
