קבר זכריה – ירושלים

תמונת הפתיחה בוידאו מרהיבה. במרכזה קבר זכריה, הממוקם בצידו המזרחי של נחל קדרון, במורד הר הזיתים, אל מול הר הבית. שמתבוננים על הר הזיתים, פרוס לפנינו בית הקברות היהודי שמשתרע בחלקו המרכזי והדרומי של ההר. זהו אתר הקבורה הגדול ומהקדומים שבאתרי הקבורה בירושלים. במהלך דורות רבים נוספו כאן רבבות של כוכים, מערות קברים ומצבות. בסוף המאה ה – 15 החלו היהודים לקבור את מתיהם בתחתית הר הזיתים – בין קבר זכריה למעין הגיחון.

כפי שרואים, קבר זכריה ניצב בצמוד לקבר בני חזיר ובסמוך ליד אבשלום מצפון לו ולקבר בת פרעה מדרום לו. הקבר המרהיב הזה, מיוחס למספר דמויות מהתקופה העתיקה ואתייחס לחלקן.

נתחיל במסורת עממית שמייחסת את המצבה כ"קברו" של זכריה בן יהוידע הכהן, שפעל במאה ה-9 לפנה"ס בתקופת בית ראשון בימי המלך יהואש. זכריה בן יהוידע הכהן הומת באכזריות בבית המקדש, לאחר שהוכיח את המלך יהואש ואת שרי יהודה על מעשיהם הרעים כפי שמתואר בספר דברי הימים ב' פרק כ"ד. "וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ, אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים, וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל ה', וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם: כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים – לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת ה' וְלֹא תַצְלִיחוּ, כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית ה' ".

גרסה אחרת למסורת, מתייחסת לזְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, שחי בימי שיבת ציון, שעל פי עדותו, שמופיעו בספרו, שהוא הספר האחד עשר בתרי עשר, הוא החל לנבא בשנה השנייה לכהונת דריווש מלך פרס, וזה קורה בשנת 520 לפני הספירה. הנביא פעל לעידוד החזרה לירושלים ובניית בית המקדש השני, ומנבואותיו המפורסמות שקשורה לעניין זה, היא זו שמופיעה בפרק ח בספר זכריה: "כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם; וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ, מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ".

ועל כך, מדי תשעה באב, בני ירושלים הגיעו לקבר זכריה כאן בנחל קדרון, כדי לבכות על חורבן בית המקדש ולהתפלל שיתקיימו דבריו של הנביא. קברו נתקדש במרוצת הדורות ונחשב למיוחס ביותר בכל מתחם הר הזיתים, ועל כן ציוו רבים להביאם למנוחת עולמים בסמוך לקברו.

המסורת האחרונה שאני אציין, היא זו של הנוסע מבורדו שביקר בירושלים בשנת 333 ומייחס את הקבר לנביא ישעיהו בן אמוץ שפעל בירושלים במאה ה8 לפנה"ס בתקופת ההגליה של ממלכת ישראל לאשור.

ישעיהו הוא בנו של אמוץ, ולפי הכתוב בתלמוד הבבלי אמוץ היה בנו של יהואש שדיברנו אליו לפני רגע בהקשר של זכריה בן יהוידע הכהן, ואחיו של אמציה שהיו ממלכי יהודה.

על פי סגנונו מתוארך קבר זכריה לתקופת בית שני לשלהי המאה הראשונה לפני הספירה, ולכן המסורות לגבי שייוך הקבר לזכריה בן יהוידע הכהן או הנביא ישעיהו שפעלו בתקופת בית ראשון וגם לגבי זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה שפעל 300 מאות שנים קודם לבניית הקבר, כנראה לא נכונות. מה גם, שאם נקיף את הקבר נראה שהוא אטום ואין בתוכו מקום לקבורה. המצבה היא גוש אבן אחד, גוש מונוליטי, כעין קוביה שמימדיה 5.5 על 5.5 מטרים וגובה מעט מעל 12מטרים. ניתן לראות שחצבו אותה מתוך הסלע על פי הקירות הגבוהים שמקיפים אותה. בחזית, עוטרה המצבה בשתי הפינות באומנות וביניהן שני חצאי עמודים ולהם כותרות יוניות יפות. בצדן הפנימי של האומנות גולפו רבעי עמודים בעלי כותרות מאותו סוג ואפשר לראות עליהם עיטורים שונים. בצדדים  האחרים של המצבה ניתן לראות שעבודת העיטורים לא הסתיימה, כנראה שבשל העובדה שלא היו גלויים לעין המתבונן כמו החזית. מעל כותרות העמודים, מצוי האַרְכִיטְרָב, זו הקורה, ומעל האַרְכִיטְרָב מונח הכרכוב או הקרניז והוא בסגנון מצרי יחד עם הגג שבצורת פרמידה. כך שניתן לראות פה גם את השפעת האדריכלות היוונית וגם את המצרית. לגבי הגג יש כאן דימיון לגג של קבר בת פרעה מתקופת בית ראשון שהיה גם הוא בצורת פרימידה, אלה שקבר בת פרעה חלול לאפשר בו קבורה.

לא ברור מתי הוגדר המקום כקבר, אך לפי האטימות של המקום וחוסר האפשרות לקבור בו, כנראה שמדובר במצבה ולא בקבר. במקורות ההלכה מצבה מכונה לעיתים "נפש" ואם אכן מדובר במצבה לקבר אז איכן הקבר?.

חוקרים שונים העלו הצעות שונות – הצעה אחת סבורה שקבר זכריה הוא הנפש של קבר בני חזיר הסמוך, שנחצב כדי להחליף את הנפש המקורית שהיא כיום בצד הצפוני של קבר בני חזיר, מה גם שפתח הכניסה מהצד הצפוני של קבר זכריה הוא מסדרון שמחבר לפרוזדור של קבר בני חזיר. אפשרות שניה –  שהיה קבר בסמוך לכאן שלא שרד, אפשרות שלישית שמדובר בנפש שקיברהּ מעולם לא נחצב בשל מאורע חריג כלשהו, ואפשרות אחרונה שאציין –  בתחתית המצבה יש גומחה חצובה, ויכול להיות שהיא שייכת לקבר שחציבתו החלה אבל לא הושלמה. הזכרתי את נושא הנפש-מצבה שהתפתח בתקופת בית שני. על משמעות הנפש בהלכה בהקשר של קבורה ארחיב בוידאו נפרד.

זהו זה להפעם, ולסיום כרגיל שאלה, על פי התנ"ך, היכן קבור דויד המלך, התשובה תופיעה בסוף הוידאו.