אנחנו בשער שכם, השער המרשים והמפואר בין שערי העיר העתיקה. רק להזכיר, ששמונה שערים יש כיום בחומות ירושלים. שבעה מהם פתוחים, אחד מהם – שער הרחמים, הוא שער כפול ואטום. שער שכם ממוקם במרכז החומה הצפונית, ממנו מתחילה הדרך לשכם, ומכאן שמו. גם בערבית שמו באב נאבלס. דרך שכם יוצאת ממש מעבר לכביש, הדרך בתחילתה מובילה לשכונות הצפוניות של העיר ולראמאללה ומשם לשכם.
לשער שמות נוספים: בערבית הוא גם נקרא "באב אל-עאמוד" (שער העמוד), על שם העמוד שניצב בעבר ברחבת השער ועליו ניצב פסל כנראה של הקיסר הרומי אדריאנוס, וממנו נמדדו המרחקים אל הערים השונות. העמוד מופיע גם במפת מידבא משלהי התקופה הביזנטית ועוד נחזור למפת מידבא ולרחובות שיצאו מהעמוד לדרום העיר. חשוב לזכור שלמרות שתקופת שלטונו של אדריאנוס נחשבת כאחת המשגשגות בתקופת שלטון הקיסרים ברומא, הוא זה שדיכא בשנת 135 את מרד בר כוכבא, שבו קיפחו מאות אלפי יהודים את חייהם ובהם עשרת הרוגי מלכות, והוא זה שגזר את גזירות השמד, שבין השאר אסרו על כניסת יהודים לירושלים שאדריאנוס הפך אותה לעיר אלילית בשם איליה קפיטולינה.
במרבית השפות האחרות השער נקרא שער דמשק (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. השער נקרא גם שער סטפנוס, משום שעל פי אחת המסורות הנוצריות נסקל מול השער ראשון הקדושים הנוצרים – סטפנוס הקדוש. מסורת זו נדדה משער שכם לשער האריות ושוב לשער שכם. השער הנוכחי נבנה במקביל לבנית החומה בתקופה העות'מאנית בשנת 1538, וזאות בהוראתו של הסולטאן סולימאן המפואר. מעל לכניסה – כתובת המזכירה את הסלטאן סלימאן המפואר. שימו לב לסימני פגיעות הכדורים בשער מהמלחמות השונות.
שער שכם ממוקם במרכז אפיק נחל שהוא הגיא המרכזי שחוצה את העיר מצפון לדרום. ניתן לראות יפה את מדרונות האפיק ואת הבניה הצפופה מגג בית השער. הגיא מתעמק ומתרחב באזור רחבת הכותל, בסמוך להר הבית ויוצא מן העיר דרך שער האשפות.
ועכשיו נחזור למפת מידבא ולקיסר אדריאנוס שבנה את איליה קפיטולינה. מכיכר העמוד נסללו שני רחובות כשנקודת הפיצול היא 30 מטר דרומית לבית השער. שני הרחובות חצו את העיר בציר צפון דרום. רחוב אחד הוא הקארדו העליון, המערבי, והרחוב השני הוא הקארדו המזרחי, שנקרא גם הקארדו המשני שנבנה בתוואי רחוב הגיא וניתן לראות את קצהו בחיבור לפשפש הבורסקאים, ואתם כמובן מוזמנים לצפות בווידאו "פשפש הבורסקאים".
השער ממוקם על הגיא, וזאת כדי להגן על נקודת התורפה בחומה הצפונית. כפי שקרה במספר מאורעות במהלך ההיסטוריה, נקודת הפריצה לירושלים היתה בחומה הצפונית, מה שנקרה "הגרסה הירושלמית למשפט כי מצפון תפתח הרעה".
בשל העובדה שהשער נמצא בנקודת תורפה, רמת הביצור שלו היא הגבוה ביותר מבין שערי העיר העתיקה. לא רק שנבנו לו שתי עמדות שמירה מעליו בחומה, אלא שבית השער שלו מכיל שתי פניות, מה שמאט את האויב הפורץ לעיר, מכיוון שהוא חייב לפנות בכניסה שמאלה ולאחר מרחק קצר שוב לפנות והפעם ימינה. הדלתות הסוגרות את הפתח עשויות עץ ומצופות ברזל, בדומה לדלתות שער יפו.
השער העותמאני יושב על גבי חורבות קדומות במספר רבדים. השער שרואים במפלס התחתון, הוא שרידי שער ניצחון שנבנה על ידי הקיסר אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא, השער הרומי כלל שלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. השער הרומי עומד גם הוא על שרידי שער מתקופת בית שני. השער הזה מוליך לאתר חפירות מתחת למבנה שער שכם העותמאני. ולסיום כרגיל שאלה, הזכרתי את שני צירי האורך צפון דרום. בעיר או מחנה צבאי רומי היה גם רחוב שחוצה בציר מזרח – מערב. מה שמו של כביש זה – התשובה תופיעה בסוף הוידאו.
