המשנה מציינת במסכת מידות שער אחד בלבד בחומת הר הבית המערבית, וכך כתוב: "שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם, מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב, מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי מִן הַצָּפוֹן, לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה…," שֶׁבּוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:" (מידות א, ג).
יוסף בן מתתיהו לעומת זאת מתאר ארבעה שערים בכותלו המערבי של הר הבית בימי הבית השני, וכך הוא כותב בספרו קדמוניות היהודים: "בחלקים המערביים של החומה ניצבו ארבעה שערים: אחד שפנה אל ארמון המלך דרך העמק שבאמצע שנחצה לשם מעבר, שניים אל הפרבר, והשער האחרון אל שאר העיר…"(קדמוניות טו 410).
אם נתייחס לחומת הר הבית המערבית, אז הועלתה בעבר הצעה שההבדלים בין שני המקורות לגבי מספר השערים משקפים פרקי זמן שונים בימי הבית השני. תיאורו של יוסף בן מתתיהו משקף את מראה ההר לאחר שהורחב בימי הורדוס ערב חורבן בית שני, ואילו המשנה משקפת את צורתו הקדומה של ההר לפני שהורחב. האם סיבה זו נכונה במלואה? אין תשובה ברורה. אך נניח שיש משהו בטענה זו, כיצד נסביר את ההבדל בין ארבעה שערים לפי בן מתתיהו ושער אחד על פי המשנה? אז מכיוון שאנחנו כן יודעים שגם קשת רובינסון וקשת ווילסון נבנו בימי שושלת הורדוס, אז נשארו לנו שני שערים הידועים לנו: אחד הוא שער ברקלי והשני הוא שער וורן. את שניהם לא ניתן לחקור בצד הפנימי של הר הבית לאור מגבלות הווקף, ועל כן הדבר שניתן להניח הוא שאחד מהם הוא שער קיפונוס. אוסיף נקודה נוספת למחשבה, ישנה גם אפשרות ששער קיפונוס טרם נמצא.
שער ברקלי נמצא בכותל המערבי מתחת לשער המוגרבים, כ-80 מטרים צפונה לפינה הדרומית מערבית של הר הבית. את השער הזה גילה ג'יימס טרנר ברקלי באמצע המאה ה-19. ברקלי היה רופא, מיסיונר וארכאולוג אמריקאי, ומראשוני הארכאולוגים בירושלים. בשנת 1852/4 זיהה ברקלי מעין משקוף של שער כניסה להר הבית בפינה הדרומית של רחבת התפילה. השער הוביל אל מתחת לשטח הר-הבית וגרם מדרגות עלה ממנו אל רחבת הר הבית עצמו.
שער ברקלי נמצא במקום שבו מצויה כיום עזרת הנשים של הכותל המערבי. כשמתבוננים לאזור זה אפשר להבחין בחלקו הצפוני של משקוף השער ובאבנים הסותמות את פתחו. משקופו עשוי אבן אחת שגובהה שני מטרים ואורכה כשבעה מטרים, מדובר באבן במשקל עשרות טונות. כפי שאתם רואים, משקוף השער נמצא בגובה של שלושה נדבכים מעל לרצפת רחבת הכותל והוא מוסתר על ידי המבנה שנמצא בפינה הדרום מערבית של עזרת הנשים.
מתוך שטח הר הבית נמצאת כיום גישה בתוך מסגד תת-קרקעי הנקרא "מקאם אל-בוראק", למעבר אל שער ברקלי. השער לא נחקר באופן מדעי מכיוון שלא ניתן לקבל גישה של הווקף אליו מהצד הפנימי, ולכן זיהויו אינו ודאי.
המרחק בין מזוזות שער ברקלי: 5.60 מטרים וגובהו מן המשקוף לסף: 7.80 מטרים. על פי מסכת מידות פרק ב משנה ג: "כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, גָּבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת". המשנה מתארת מידות מפורטות לשערים רחבים ומרשימים בגודלם שהיו בהר הבית. גודל אמה באופן מדויק לא נתון לנו, אך כן נתון לנו היחס בין הגובה לבין הרוחב של השער שצריך היה להיות: 1 : 2 וזה לא תואם את היחס בין 7.80 ל 5.60 שהוא 1.4 בקרוב.
בהקשר של גובה מפלס החיים, כדאי לציין שבעקבות חורבן בית שני עוד בזמן ימי החורבן על ידי הרומאים, נהרסו החומות בחלקן, והושלכו מספר גדול של אבני הכותל על הרחוב המרוצף. במאות שאחרי החורבן, בחלק מהמקומות לאורך החומות, בנו יושבי העיר את בתיהם מעל ההריסות, כך שמפלס החיים עלה בחלק זה של העיר. תהליך זה המשיך במהלך הדורות עד כי פני השטח במאה ה-19 היו גבוהים במטרים רבים ממפלס החיים בימי הבית השני.
על פי בן-דב ועל סמך חפירותיו באזור שמדרום לשער ברקלי, נחשף הרחוב מתקופת בית שני ורחוב זה סייע להבין את הגובה האמיתי של מפתן השער בתקופת בית שני. מה שיתברר לנו אז, שגובהו המקורי של השער ממפלס הרחוב המקורי מימי בית שני ועד למשקופו עולה במעט על 11 מטרים. כלומר, היחס שבין גובהו לרוחבו של השער שהוא כאמור 5.60 מטרים, הוא: 1 : 2 ומכאן שאורכה של האמה ששימשה בבניינו של השער היה 56 סנטימטרים. התוצאה המתקבלת היא, ששער ברקלי מתאים למידות וליחס בין הגובה לרוחב כפי שמתואר במשנה במסכת מידות.
חשוב לציין שהיו לפחות שני שיעורים למידת האמה, וייתכן שבשערים נהג השיעור של 56 סנטימטרים, ואילו במקדש או בקטעים אחרים שימש שיעור אחר.
ולסיום כרגיל שאלה, מלבד גילויו את שער ברקלי, גילה ג'יימס טרנר ברקלי אתר חשוב נוסף בירושלים. מהו האתר? התשובה תופיעה בעוד 5 שניות. (הוא גילה גם את מערת צדקיהו).
