
מערת הפעמון
כשסורקים בהיבט גיאולוגי את אזור שפלת יהודה, ניתן לראות את הייחודיות של אזור מרשה בכך שנימצא על בסיס סלע קירטון.
כשסורקים בהיבט גיאולוגי את אזור שפלת יהודה, ניתן לראות את הייחודיות של אזור מרשה בכך שנימצא על בסיס סלע קירטון.
לאחר 3 שעות טיפוס במעלה צוריה הגענו לפסגת ההר בדרכינו למערת האיגרות, מרחק של כארבעה קילומטרים לכיוון דרום מערב. הגילויים
תמונת הפתיחה בוידאו מרהיבה. במרכזה קבר זכריה, הממוקם בצידו המזרחי של נחל קדרון, במורד הר הזיתים, אל מול הר הבית.
אנחנו בשפלת יהודה בישוב העתיק בית גוברין, בסמוך לקיבוץ בית גוברין ובקרבת העיר העתיקה מרשה. כמו לגבי מרשה, גם בית
אנחנו בוואדי חמאם עם מבט מדהים של בית הכנסת על רקע הר ניתאי. ניתן לראות את הייחודיות של המיקום –
אחת המערות הידועות ביותר בצידו המזרחי של נחל קדרון, במורד הר הזיתים היא זו המכונה "בית החופשית". לפי המסורת, במקום
כשסורקים את אזור שפלת יהודה מבחינה גאולוגית, ניתן לראות את הייחודיות של אזור מרשה בהבט של סלע הקירטון שנמצא מתחת
אנחנו בישוב המקראי קֶדֶשׁ, שנמצא בלב שטח נחלת שבט נפתלי. מכיוון שישנם מספר מקומות נוספים במקרא שנקראים קדש, אתחיל בסקירת
הסרטון הקצר הזה מטרתו להסביר כיצד מתארכים הארכיאולוגים אתרים היסטוריים. השאלה הזאת היא מאוד כללית, מכיוון שאתר היסטורי יכול להיות שנהרס
לשער בעת העתיקה היו מספר תפקידים, שאפשר לקטלג אותם למספר נושאים. הנושא הראשון הוא צבאי הגנתי – השער היה המקום