אנחנו בשער הברזל ומכאן נעשה דרכינו לשער הכותנה. נלך ברחוב שער הברזל לכיוון מערב ולאחר כמה עשרות מטרים נפנה שמאלה דרך רחוב דודו ולאחר 50-100 מטרים נגיע לשוק הכותנה.
שער מוכרי הכותנה, בערבית: באב אל כתאנין שנמצא מולינו, הוא כנראה השער המפואר ביותר מבין שערי הר הבית הנוכחיים. השער נבנה במאה ה-14 בין השנים 1337-1336 בפיקוחו של תנכִּז א-נאסרי, מושל סוריה וארץ ישראל, גדול בוני ירושלים בתקופה הממלוכית. באותם שנים הוא היה בן חסותו של הסולטאן מוחמד בן קלאוון, שבזמנו הגיעה האימפריה הממלוכית לשיאה. השער מקשר את הר הבית עם שוק מוכרי הכותנה.
לגבי מיקומנו – שער מוכרי הכותנה הוא שער בחומה המערבית של הר הבית, ממוקם בין שער השלשלת לשער הברזל. השער נמצא בערך כ-150 מטרים צפונית לרחבת התפילה בכותל המערבי והוא ממוקם בקירוב למול כיפת הסלע.
הוא השער הקרוב ביותר אל קודש הקודשים מבין כל שערי הר הבית הנוכחיים. קודש הקודשים היה החדר החשוב והקדוש ביותר בבית המקדש. רק ביום הכיפורים הורשה הכהן הגדול לבדו להיכנס לקודש הקודשים בו שכן ארון הברית (בזמן בית המקדש הראשון), ולקיים את הנדרש ממנו כפי שמתואר בספר ויקרא, פרק טז (פסוק יג). ארחיב על ההיסטוריה של היהודים בשוק בהמשך. השער בצידו הפונה להר הבית, בנוי בסגנון ממלוכי שפגשנו כדוגמתו גם ברחוב שער הברזל – שילוב אבנים בצבעי אדום צהוב שחור ולבן וראשו מעוטר בנטיפים.
במסגרת הבנייה של התנכִּז, השוק נבנה על הריסותיו של שוק צלבני, אך הוארך לכ-100 מטרים מרחוב הגיא בצדו המערבי, ועד לכותל המערבי. היתה כאן עבודה הנדסית רצינית שכן על גבי מבנים שונים ופסולת שמילאו את ערוץ הגיא נסללה סוללה רחבה ועל גביה נבנה המרכז המסחרי שנחשב למפואר בזמנו ובעיני מרשים מאוד גם היום. "שוק הכתנים" ובשמותיו האחרים כמו "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה", כאן מכרו בין השאר כותנה שיובאה ממישור החוף. השוק נקרא כך מכיוון שירושלים הייתה מרכז מקומי של תעשיית הכותנה שגידלו בשפלה ובמישור החוף. עיריית ירושלים החליטה לקרוא לו "רחוב החנויות" כזכר לחנויות שהקיפו את בית המקדש והמוזכרות במקורות.
השוק עבר עליות ומורדות. לאחר תקופת פריחה במאה ה-14, שקע השוק בהזנחה, בעיקר מהסיבה שהעולים להר הבית, העדיפו את הציר הכולל את רחוב דויד ורחוב השלשלת וכניסה דרך שער השלשלת.
למי שראה את הסרט על שער יפו, התייחסתי בו בין השאר להכנה של השלטון העות'מאני לקראת ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה, ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה בשנת 1898. ציינתי, שנפרץ הקטע בחומה הצמוד לשער יפו ומולא החפיר שהגן על מגדל דוד שהיה מדרום לשער, והתוצאה, פתח רחב שאיפשר כניסה למרכבת הקיסר וכניסת כלי רכב. כהכנה לאותו ביקור, גם כאן ביצע השלטון העות'מאני שיפוצים לשיקום השוק. המקום המשיך לעבור תהפוכות כשרק בסוף המאה ה-20 שוקם שוב השוק ושופץ. מה שעינכם רואות לא שונה מהותית מאז המאה ה-14. השוק הוא דו-קומתי לכל ארכו, בקומת הקרקע יש כ-50 חנויות, ובקומה השנייה היו דירות מגורים. היום לפי מה שראיתי דרך חלק מהחנויות, הקומה השניה מהווה לרוב מחסן לחנות שבמפלס השוק. יחד עם זאת, ראיתי כשעליתי לקומה השניה, שעדיין יש חדרונים שאנשים גרים בהם.
בצדו הדרומי של השוק, קרוב לקצהו המערבי, נמצא הפתח למה שהיה בזמנו מאין אזור פנימי שהכיל אכסניה, עבור סוחרים ועולי רגל ובהמשך ארבע חנויות. כיום נמצא בשטח הזה המכון ללימודי ירושלים של אוניברסיטת אל-קודס ומשרדי האגודה האיסלמית המארגנת את מסעות החג' עבור תושבי ירושלים.
ייחודו של רחוב זה הוא בשני בתי מרחץ שבנו בו הממלוכים, שיתכן ונבנו על גבי מרחצאות רומיים קדומים. קרבתם הרבה להר הבית, ייעדה אותם לשירות של עולי הרגל המוסלמים. מאחד מבתי המרחץ נותר ממנו סַבִּיל או סביל בערבית שהוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה. הסַבִּיל פונה אל רחוב הגיא, וכדי לראות אותו, פנו שמאלה ביציאה מהשוק לרחוב הגיא, ולאחר כ-20 מטרים תיראו אותו משמאלכם. המים הובלו בזמנו דרך אמת המים שהתקין תנכיז מאזור בריכות שלמה.
היהודים חזרו לפעול באזור השוק באמצע המאה ה-19, אז הוקם יקב שהוא סיפור שמשלב בין ציונות וחסידות, עבודה ותורה. רבי שמואל שור, דור שלישי ליוצרי יין ביקב המשפחתי שהוקם בשנת 1848, יקב שהוקם בחצר סמוכה לשוק מצפון, החליט שהוא משחזר את יין קונדיטון הירושלמי המוזכר בתלמוד. הקונדיטון התלמודי היה יין חזק מענבים שגדלו בסביבות ירושלים ושהיו מוסיפים לו דבש ופלפל ומיישנים אותו. הקיר המזרחי של המרתף שבו שכן היקב היה המשכו של הכותל המערבי.
בשנים האחרונות, יהודים רבים מגיעים להתפלל במדרגות שער הכותנה כחלק ממנהג עתיק שהתחדש של סיבוב השערים לפיו מסבבים את שערי הר הבית תוך אמירת פרקי תהילים וקינות על חורבן בית המקדש, ותפילות מיוחדות לבנייתו המחודשת. ולסיום כרגיל שאלה, לא רחוק מכאן, אך כמה מטרים מתחתינו, נמצא אחד משערי הר הבית מתקופת בית שני. מה שם השער כיום. התשובה תופיע בסוף הסרט.
